פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

תֶּחֱזֵי אַשְׁקְלוֹן וְתִדְחֵל וְעַזָה וּתְזִיעַ לַחֲדָא וְעֶקְרוֹן אֲרֵי בְהִיתַת מִבֵּית רוֹחְצָנֵיהּ וְיֵיבַד מַלְכָּא מֵעַזָה וְאַשְׁקְלוֹן לָא תִתְיְתֵיב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תרא אשקלון" - את מפלת צור ותירא ועקרון אף היא תירא

"כי הוביש מבטה" - שהית' נשענת על צור שהיתה ראש לבני עשו ועקרון אף היא לאדום כמו שאמרו רבותינו במסכת (מגילה דף ו ע"ש) ותחילה היתה משל פלשתים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תרא", ואז החריב גם ערי פלשתים שהיו תמיד מבעלי בריתה של צור ומעוזריהם, (כמ"ש ירמיה (מ"ז) על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר, וביואל (ד' ד') וגם מה אתם לי צור וצידון וכל גלילות פלשת, וכן בעמוס א' ג' ו'), ועז"א "שאשקלון תרא" מפלת צור "ותירא, ועזה תחיל" וכן תחיל עקרון כי הוביש מבטה, וכמ"ש צפניה ב' עקרון תעקר, "ואבד מלך מעזה" שעזה תתישב שנית רק לא יהיה להם עוד מלך, ואשקלון לא תשב כלל:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואבד וגו'" - ר"ל ומגורתם יבוא להם כי יהיה נאבד מושל מעזה ואשקלון לא תהיה מיושבת באנשים

"ועקרון" - גם עקרון תחיל כי נתבייש מבטה ר"ל צור שהיתה מבטת אליה לעזרה נתביישה גם היא כי נתגרשה מארצה

"תרא וגו'" - אשקלון תראה מפלת צור ותירא לנפשה שלא יקרה לה כמקרה וגם עזה תראה ותחיל מאד

מצודת ציון

"ותחיל" - מלשון חיל וחלחלה

"הוביש" - מלשון בושה

"מבטה" - מלשון הבטה והסתכלות

<< · מ"ג זכריה · ט · ה · >>