מ"ג זכריה ד י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
תרגום יונתן
רש"י
"שבעה אלה" - על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש וכן ת"י שבעה נדבכין כאילין
"עיני ה' המה משוטטים" - ולו נראה לעשות כן והוא ראה את זרובבל זה הגון לדברמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בז" - מלשון בזיון
"האבן הבדיל" - הוא האבן התלוי בקו המשקולת וע"י מיישר הבנאי את הבנין ועל שע"פ רוב דרכה לעשותה מאבן אמר האבן הבדיל וכן אבן העופרת (לקמן ה)
"משוטטים" - ענין התנועה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה)
מצודת דוד
"עיני ה' וגו'" - ר"ל לכן רואה הוא תוגת לב המבזה יום קטנות ולפיהן ישמחם בכפל שבעה בערך התוגה
"שבעה אלה" - השמחות האלה שישמחו אז תהיה כפול שבעה בערך התוגה שיש להם בעבור בזיון יום קטנות
"כי מי בז" - אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הביתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בז". שרשו בוז, ומצאנו העבר בפתח כי טח מראות עיניהם:
"וקטנות". מוסב על שבעה אלה שיבואו אחריו שהם השבעה עינים שהם עתה קטנות, ואז יראו שבעה אלה, שהם עינים גדולות עיני ה' המשוטטות: