פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי מַן הוּא דֵכִי דְבַסַר יוֹמָא דֵין עַל בִּנְיָנָא דְהוּא זְעֵיר הֲלָא יְתוּב וְיֶחְדֵי כַּד יֶחֱזֵי יַת אֶבֶן מַשְׁקוֹלְתָּא בִידָא דִזְרֻבָּבֶל שַׁבְעָא נִדְבְּכִין כְּאִלֵין קֳדָם יְיָ גְלַן עוֹבָדֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא בְּכָל אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מי בז ליום" - שיוסד הבית אשר הוקטן בעיניהם כמו שנאמר (בעזרא ג) ורבים מהכהנים אשר ראו הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ובנבואת (חגי ב) הלא כמוהו כאין בעיניהם ישמחו עתה כשיראו את האבן הבדיל התלויה בחוט המשקולת אשר ביד אדריכל ראש הבונים שמכוון בה ראש הפינה וזו תהיה ביד זרובבל

"שבעה אלה" - על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש וכן ת"י שבעה נדבכין כאילין

"עיני ה' המה משוטטים" - ולו נראה לעשות כן והוא ראה את זרובבל זה הגון לדבר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי מי בז ליום קטנות", ביום של עתה שהבנין קטן בעיניכם, והיום שהוא עת הגאולה של בית שני קטן, מי שהוא בז אל הבנין והיום הקטן הזה, הם "ישמחו" לעתיד עת "יראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה", עת יראו שבעה אלה העינים שחקקו על האבן במספר שבעה, שעתה היה מספר השבעה מרמז על הנהגת הטבע ע"י שבעת המשרתים במערכה שהוא ז' כוכבי לכת, ואז יראו כי שבעה אלה החקוקים באבן (כמ"ש על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה) "עיני ה' המה", אינם עיני הכוכבים והמזלות רק יציירו עיני ה' והשגחתו בעצמו בבלי אמצעי, והם יהיו "משוטטים בכל הארץ", שאז ישגיח השגחה נסיית פרטיית, ובזה פירש לו מראה המנורה שראה עם שבעה נרותיה שזה מורה על שבעה עיני ה' המאירים לארץ ולדרים לעתיד לבא, וזה יפתח פתוחה על אבן הראשה, כי זה יהיה ענין המקדש לעתיד שכבוד ה' ישכון בו בקביעות וישגיח בשבעה עינים העליונים שהם ז' מדותיו וספירותיו על עמו ונחלתו:


ביאור המילות

"בז". שרשו בוז, ומצאנו העבר בפתח כי טח מראות עיניהם:

"וקטנות". מוסב על שבעה אלה שיבואו אחריו שהם השבעה עינים שהם עתה קטנות, ואז יראו שבעה אלה, שהם עינים גדולות עיני ה' המשוטטות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עיני ה' וגו'" - ר"ל לכן רואה הוא תוגת לב המבזה יום קטנות ולפיהן ישמחם בכפל שבעה בערך התוגה

"שבעה אלה" - השמחות האלה שישמחו אז תהיה כפול שבעה בערך התוגה שיש להם בעבור בזיון יום קטנות

"כי מי בז" - אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הבית

מצודת ציון

"בז" - מלשון בזיון

"האבן הבדיל" - הוא האבן התלוי בקו המשקולת וע"י מיישר הבנאי את הבנין ועל שע"פ רוב דרכה לעשותה מאבן אמר האבן הבדיל וכן אבן העופרת (לקמן ה)

"משוטטים" - ענין התנועה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה)

<< · מ"ג זכריה · ד · י · >>