מ"ג זכריה ב ז

מקראות גדולות זכריה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֗ה הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י יֹצֵ֑א וּמַלְאָ֣ךְ אַחֵ֔ר יֹצֵ֖א לִקְרָאתֽוֹ׃

וְהָא מַלְאֲכָא דְמַלֵיל עִמִי נָפִיק וּמַלְאֲכָא אוֹחֲרָנָא נָפֵיק לָקֳדָמוּתֵיהּ:

"והנה המלאך הדובר בי יוצא" - הוא אשר בידו חבל המדה

" והנה המלאך הדובר בי יוצא" כאילו נשלמה נבואתו, "ומלאך אחר יוצא לקראתו" הגבוה עליו ומשפיע עליו כי הם מקבלין דין מן דין:

"יוצא לקראתו" - להגיד לו ענין המדידה

"המלאך הדובר בי" - אין זה שהיה בידו חבל המדה

"יוצא" - אל מול המלאך הבא לקראתו לשאול ממנו מהו עניין המדידה כי חשב פן המדידה היא להודיע שכן יהיה לעתיד מבלי תוספת