פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־כׇּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהֹוָ֜ה מִכׇּל־אֲשֶׁר־ל֗וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כׇּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קׇדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּרַם כָּל חֶרְמָא דְּיַחְרֵים גְּבַר קֳדָם יְיָ מִכָּל דְּלֵיהּ מֵאֲנָשָׁא וּבְעִירָא וּמֵחֲקַל אַחְסָנְתֵיהּ לָא יִזְדַּבַּן וְלָא יִתְפְּרֵיק כָּל חֶרְמָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם כָּל אַפְרָשָׁא דִי יַפְרֵישׁ גְבַר קֳדָם יְיָ מִן כָּל דְאִית לֵיהּ מֵאֱנָשָׁא וּבְעִירָא וּמֵחֲקַל אַחֲסַנְתֵּיהּ לָא יִזְדַבֵּן וְלָא יִתְפְּרֵק כָּל אַפְרָשָׁא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ:
ירושלמי (קטעים):
לְחוּד כָּל אַפְרָשׁוּ דִי יַפְרִישׁ גְּבַר לִשְׁמָא דַיְיָ מִן כָּל דְאִית לֵיה מִן בְּנֵי אֱנָשָׁא וּבּעִירָא כָּל אַפְרָשׁוּת קדֶשׁ קוּדְּשִׁין הוּא לִשְׁמָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך כל חרם וגו'" - (ת"כ) נחלקו רבותינו בדבר יש אומרים סתם חרמים להקדש ומה אני מקיים (במדבר יח) כל חרם בישראל לך יהיה בחרמי כהנים שפירש ואמר הרי זה חרם לכהן ויש שאמרו סתם חרמים לכהנים

"לא ימכר ולא יגאל" - אלא ינתן לכהן לדברי האומר סתם חרמים לכהנים מפרש מקרא זה בסתם חרמים והאומר סתם חרמים לבדק הבית מפרש מקרא זה בחרמי כהנים (ערכין כח) שהכל מודים שחרמי כהנים אין להם פדיון עד שיבואו ליד כהן וחרמי גבוה נפדים

"כל חרם קדש קדשים הוא" - האומר סתם חרמים לבדק הבית מביא ראיה מכאן והאומר סתם חרמים לכהנים מפרש כל חרם קדש קדשים הוא לה' ללמד שחרמי כהנים חלים על קדשי קדשים ועל קדשים קלים ונותן לכהן כמו ששנינו במסכת ערכין אם נדר נותן דמיהם ואם נדבה נותן את טובתה

"מאדם" - (ערכין כח) כגון שהחרים עבדיו ושפחותיו הכנענים

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ג] "אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ"-- ולא כל אשר לו.

"...מאדם"-- לרבות עבדו ושפחתו הכנענים.  או "אדם"-- לרבות עבדו ושפחתו העברים"?...   תלמוד לומר "ובהמה".

"מאדם"-- ולא כל אדם, ['מבהמה'-- ולא כל בהמה] (עיין במלבי"ם שבהמה נלמד מביניהם), "ומשדה אחוזתו"-- ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך".  אמר ר' אלעזר בן עזריה, ומה לגבוה אין אדם רשאי להחרים את נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו!

[ד] "לא ימכר"-- לגזבר; "ולא יגאל"-- לבעלים.  ומה יעשה לו? (ויקרא כז, כא) "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו".  או יכול אף על פי שפירש לשם?...  תלמוד לומר (ויקרא כז, כח) "הוא".
[ה] ר' יהודה בן בתירה אומר מנין שסתם חרמים לבדק הבית? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים הוא לה' ".  או יכול אף על פי שפירש לכהן?... תלמוד לומר "הוא".

[ו] מנין שמחרים אדם את קדשיו? תלמוד לומר "כל חרם קדש".   מנין שמחרים אדם את קדשי קדשים? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים".

יכול הכהנים והלוים יהיו מחרימים? תלמוד לומר "אך", דברי ר' יהודה.  ר' שמעון אומר: הכהנים אינם מחרימים, שהחרמים שלהם; הלוים מחרימים, שאין החרמים שלהם.   רבי אומר: נראים דברי ר' יהודה בקרקעות שנאמר "כי אחוזת עולם הוא להם", ודברי ר' שמעון במטלטלים שאין חרמים שלהם.

<< · מ"ג ויקרא · כז · כח · >>