מ"ג ויקרא כו כו


<< · מ"ג ויקרא · כו · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶ֒חֶם֒ וְ֠אָפ֠וּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
בִּדְאֶתְבַּר לְכוֹן סְעֵיד מֵיכְלָא וְיֵיפְיָן עֲשַׂר נְשִׁין לַחְמְכוֹן בְּתַנּוּרָא חַד וְיָתִיבוּן לַחְמְכוֹן בְּמַתְקָלָא וְתֵיכְלוּן וְלָא תִשְׂבְּעוּן׃
ירושלמי (יונתן):
כַּד אֶתְבּוֹר לְכוֹן חוֹטָר כָּל סַעֲדֵי מְזוֹנָא וְיֵיאַפְיַין עֲשַר נְשִׁין לַחְמֵיכוֹן בְּתַנוּרָא חַד מִדְהוּא זְעֵיר וּמְדַדְיָן וּמְפַלְגָן לְכוֹן כַּד מִינְפַל בְּמַתְקָלָא וְתֵיכְלוּן וְלָא תִשְבְּעוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מטה לחם" - לשון משען כמו (ירמיהו ח) מטה עז

"בשברי לכם מטה לחם" - אשבור לכם כל מסעד אוכל והם חצי רעב

"ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד" - מחוסר עצים

"והשיבו לחמכם במשקל" - שתהא התבואה נרקבת ונעשית פת נפולה ומשתברת בתנור והן יושבות ושוקלות את השברים לחלקם ביניהם

"ואכלתם ולא תשבעו" - זה מארה בתוך המעים בלחם הרי ז' פורעניות חרב מצור דבר שבר מטה לחם חוסר עצים פת נפולה מארה במעים ונתתם אינה מן המנין שהיא החרב 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מַטֵּה לֶחֶם – לְשׁוֹן מִשְׁעָן, כְּמוֹ: מַטֵּה עֹז (ירמיהו מח,יז).
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם – אֶשְׁבֹּר לָכֶם כָּל מִסְעַד אֹכֶל, וְהֵם חִצֵּי רָעָב (יחזקאל ה,טז, עיין שם).
וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד – מֵחֹסֶר עֵצִים.
וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל – שֶׁתְּהֵא הַתְּבוּאָה נִרְקֶבֶת, וְנַעֲשֵׂית פַּת נְפוּלָה וּמִשְׁתַּבֶּרֶת בַּתַּנּוּר, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת וְשׁוֹקְלוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים לְחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם.
וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ – זוֹ מְאֵרָה בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם. הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנִיּוֹת: חֶרֶב, מָצוֹר, דֶּבֶר, שֶׁבֶר מַטֵּה לֶחֶם, חֹסֶר עֵצִים, פַּת נְפוּלָה, מְאֵרָה בַּמֵּעַיִם. "וְנִתַּתֶּם" (פסוק כה) אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, שֶׁהִיא הַחֶרֶב.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עשר נשים: כלומר הרבה כמו זה עשר פעמים תכלימוני:

בתנור אחד: כי אשה אחת לא תוכל למלא את התנור פת:
והשיבו לחמכם במשקל: כי במשקל הביאוהו לתנור, ובמשקל השיבוהו להאכילו לבעלים במשקל ובצמצום לחם צר ומים לחץ כדכתיב בן אדם הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה, אף כאן כתוב בשברי לכם מטה לחם יאפה ויאכל במשקל:
ואכלתם ולא תשבעו: כי במשקל ובצמצום יאכלוהו, וגם יש לומר שאותו לחם אע"פ שיאכל ממנו הרבה לא ישביע ויסעד האדם כי מארה תמצא בו:


רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואפו עשר נשים. החשבון הזה נאמר על רבוי בהרבה מקומות בתורה, וכן (איוב יט) זה עשר פעמים תכלימוני, ועל שם שהוא סוף כל החשבון והכל נכלל בו על כן לוקח החשבון הזה להורות על הרבוי. וכן מצינו חשבון שבעה שהוא נאמר גם כן על הרבוי (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם, וכתיב ביעקב (בראשית לג) וישתחו ארצה שבע פעמים, וכתיב (שמואל א ב) עד עקרה ילדה שבעה, כלומר רבוי בנים. והטעם בשבעה שהוא נאמר על הרבוי, מפני שלא תמצא בכל אותיות א"ב זוג אותיות כסדר שיהו עולין שבעה אלא ג"ד, והפכו ד"ג שהוא מין הרבוי, כענין שכתוב (בראשית מח) וידגו לרוב, ועל כן לוקח חשבון השבעה לרבוי כחשבון העשרה.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ב] "בשברי לכם מטה לחם"-- לרבות כל מסעדי לחם.   "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד"-- מבלי עצים.   "והשיבו לחמכם במשקל"-- שתהא פת נפולת והן יושבות ומשקלות אותה בתנור.

ר' יוסי בן דורמסקית אומר "משקל" מה תלמוד לומר? משל: ביד אדם איסר ופרוטה והוא יושב ומשקלו ואומר "אקח בו פת?... אוכל אני ולא שבע; אקח בו תמרים! שמא אוכל אני ושבע!". -- אף על פי כן אוכל ולא שבע שנאמר "ואכלתם ולא תשבעו".  דבר אחר: "ואכלתם ולא תשבעו"-- זה רעב של מהומה.

<< · מ"ג ויקרא · כו · כו · >>