פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְלָא יַחֵיל זַרְעֵיהּ בְּעַמֵּיהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדְּשֵׁיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְלָא יָפִיס זַרְעֵיהּ בְּעַמֵיהּ אֲרוּם אֲנָא יְיָ מְקַדְשֵׁיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יחלל זרעו" - הא אם נשא אחת מן הפסולות זרעו הימנה חלל מדין קדושת כהונה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יחלל זרעו בעמיו" - הא אם נשא אחת מן הפסולות זרעו ממנה חלל מדין קדושת כהונה לשון רש"י פירשו הרב לשלילות בלבד את אלה לא יקח שלא יתחלל זרעו ועל דעת רבותינו (קידושין עח) הוא לאו שני וכך אמרו קדש ובעל לוקה שתים אחת משום לא יקח ואחת משום לא יחלל ואמרו בעל ולא קדש לוקה משום לא יחלל והנה הם שני לאוין ונדרש להם גם כן כטעם קדש ולא בעל אינו לוקה מה טעם לא יקח משום לא יחלל אם כן פירושו "את אלה לא יקח כי אני מזהירו בלא יחלל זרעו" ומאלינו נלמוד שהזרע מן הפסולות הוא מחולל

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ז] "ולא יחלל זרעו"-- אין לי אלא זרע שהוא מתחלל. היא עצמה מנין? ודין הוא! ומה אם הזרע שלא עבר עבירה-- הרי היא מתחלל, היא שעברה עבירה אינו דין שיתחלל?!   הוא עצמו יוכיח! שעבר עבירה ואינו מתחלל.  לא! אם אמרת באיש שאינו מתחלל בכל מקום, תאמר באשה שהיא מתחללת בכל מקום! ואם נפשך לומר 'לא יחלל' "ולא יחלל"-- אף מי שהיה כשר ונתחלל.

[ט] "בעמיו"-- להביא בת חלל זכר שתהא פסולה מן הכהונה. ר' יהודה אומר, בת גר זכר כבת חלל זכר.  "כי אני ה' מקדשו"-- להגיד מה גרם.

<< · מ"ג ויקרא · כא · טו · >>