מ"ג ויקרא יט ז


<< · מ"ג ויקרא · יט · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכִיל בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה מְרַחַק הוּא לָא יְהֵי לְרַעֲוָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין אִיתְאַכְלָא יִתְאֲכֵיל בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה פְּסִיל הוּא לָא יֶהֱוֵי לְרַעֲוָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם האכל יאכל וגו'" - אם אינו ענין לחוץ לזמנו שהרי כבר נאמר (ויקרא ז) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו וגו' תנהו ענין לחוץ למקומו יכול יהיו חייבין כרת על אכילתו ת"ל (שם) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ממנו ולא מחבירו יצא הנשחט במחשבת חוץ למקומו

"פגול" - מתועב כמו (ישעיהו סה) ומרק פגולים כליהם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל וְגוֹמֵר – אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו" וְגוֹמֵר (ויקרא ז יח), תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ. יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִין כָּרֵת עַל אֲכִילָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא (שם), מִמֶּנּוּ וְלֹא מֵחֲבֵרוֹ; יָצָא הַנִּשְׁחָט בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ.
פִּגּוּל – מְתֹעָב, כְּמוֹ: "וּמְרַק פִּגּוּלִים כְּלֵיהֶם" (ישעיהו סה,ד).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם האכול יאכל: במחשב לאוכלו חוץ ממקומו פירשו חכמים:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ד] "ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה" שאין תלמוד לומר!? אלא אם אינו ענין לחוץ לזמנו, תנהו ענין חוץ למקומו.

<< · מ"ג ויקרא · יט · ז · >>