פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה לְכׇל־נֶ֥גַע הַצָּרַ֖עַת וְלַנָּֽתֶק׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דָּא אוֹרָיְתָא לְכָל מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא וּלְנִתְקָא׃
ירושלמי (יונתן):
דָא תֶהֱוֵי גְזֵירַת אַחְוַיַית אוֹרַיְיתָא לְכָל מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא וּלְנִיתְקָא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זאת התורה לכל נגע הצרעת" - הוא צרעת השחין והמכוה והזכירם בכאן תחלה מפני תדירותן ואחרי כן הזכיר הנתק שהוא גם כן מצוי ואחרי כן הזכיר צרעת הבגד והבית ואחרי כן אמר ולשאת ולספחת ולבהרת הם הנגעים הראשונים שפתח בהם (לעיל יג ב) אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' ובכל מקום יאחר הבהרת בעבור שהיא העזה והקשה שבכולן

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[טז] "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק... ולשאת ולספחת ולבהרת"-- מנין אתה אומר כהן שבקי בנגעים אבל לא בנתקים, בנתקים אבל לא בקרחת, באדם אבל לא בבגדים, בבגדים אבל לא בבתים לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהם ובשמותיהם? ת"ל "זאת התורה לכל נגע הצרעת וכו'..."

רבי אומר למה בא "ולהורות ביום"? מלמד שביום הוא מטמא וביום הוא מטהר. חנינא בן חכינאי אומר למה בא "להורות"? מלמד שאינו רואה את הנגעים עד שיורנו רבו.

<< · מ"ג ויקרא · יד · נד · >>