מ"ג ויקרא יד לז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵי יָת מַכְתָּשָׁא וְהָא מַכְתָּשָׁא בְּכוּתְלֵי בֵיתָא פַּחְתִּין יָרְקָן אוֹ סָמְקָן וּמִחְזֵיהוֹן מַכִּיךְ מִן כּוּתְלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמֵי כַּהֲנָא וְהָא מַכְתְּשָׁא כִּתְרֵין גְרִיסִין מִן אַבְנֵי דִילֵיהּ אַרְבַּע כּוֹתְלִין מְשַׁקְעָן יוּרְקַן אוֹ סוּמְקַן וְחַזֵיהוֹן מַכִּיךְ יַתִּיר מִן כּוֹתְלָא: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ותמצא הפרשיות מסודרות בסדר הזה והיו הנגעים עשרה כנגד עשרת הדברות, בזמן שהיו ישראל מקיימין התורה והמצות בארץ היו נצולין מהן ואם לאו היו לוקין בהן.
שקערורות. דרשו רז"ל שהיו מראיהן שקועין. ומה שבא לשון הפרשה בלשון רבים וחלצו את האבנים והשליכו ושרפו ולקחו והביאו, לפי שהוא ושכנו שניהם חייבים בהוצאה ושותפים בבנין, כי על זה אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו. אבל אחרי כן חזר לדבר בלשון יחיד יקציע את הבית, וכן יקח וטח, לבאר שהוא לבדו מי שהנגע בכותלו חייב בהוצאות ההקצעה שהוא הקלוף, ולקיחת העפר לטיט ובטיחה.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
והוא מה שרמז כאן: בנגעי הבית, כי הבית ירמוז אל גוף האדם שהוא בתי הנפש, והכהן הרמוז כאן הוא הבורא, שמצינו לרז"ל בספר הזוהר שדרשו כן בפסוק "והובא אל הכהן" וגו', ואמר כי כשיראה הקדוש ברוך הוא כי הנגע בקירות הבית, פירוש, נשתקע בחינת הרע בתוכיות מהות הגוף, ונתעב הבית, והוא מה שרמז באומרם "שקערורות" - תיבה זו מורכבת מב' - שקע רורות, ואות ה-א' נבלעת במבטא, וכאלו אמר: "שקע ארורות" - שנשקע בו בחינת היצר הרע שנקרא "ארור", ולפי שיש הרבה בחינות ברשעו, אמר: "ארורות", ואומרו ירקרקות - רמז לסימן העבירה, על דרך אומרם ז"ל (שבת לג): סימן לעבירה - הדרוקן; גם אמר אדמדמת - רומז לשפיכת דמים המיוחס לבחינת הרע, רחמנא ליצלן.
יצו ה' לסגור הבית, פירוש, שלא יושפע משפע האלהי, והוא סוד נידוי הרשעים לבל יחסו בצלא דמהימנותא; אם האדם הרגיש בדבר ושב - מה טוב, ואם לא - יצו ה' להביא עליו יסורין לרחוץ כתמיו ונגעיו, והוא סוד חלוץ אבנים וכו'; ואם עדיין מסריח מעשיו - הרי הוא מת, והוא אומרו: ונתץ את הבית את אבניו וגו':מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "וראה את הנגע"-- יכול כגריס? ת"ל "וראה את הנגע והנה הנגע"-- מלמד שאין הבית מטמא אלא בשני גריסין.
[ב] "בקירות"-- הרי שנים. ולמטה הוא אומר קיר "בקירות"-- הרי כאן ארבע, מלמד שאין מטמא אלא בד' כתלים. [ג] מכאן אמרו בית עגול ובית טריגון אינו מטמא בנגעים.
[ד] יכול עד שיראה בשני כתלים? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר"-- אפילו בכותל אחד. יכול אפילו על אבן אחת? ת"ל "וחלצו את האבנים"-- אין פחות משתי אבנים דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר "וחלצו את האבנים"-- אין פחות משתי אבנים. מנין אפילו לא נראה אלא על אבן אחד? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר"-- מן הקיר אפילו מאבן אחת. ר' אלעזר בן רבי שמעון אומר עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כתלים בזוית אחת, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס
[ה] "שקערורות"-- שוקעות במראיהן.
"ירקרקות או אדמדמות"-- ירוק שבירוקים, אדום שבאדומים.
"ומראיהם שפל מן הקיר"-- ולא ממשן