פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טׇהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְמִשְׁלַם יוֹמֵי דְּכוּתַהּ לִבְרָא אוֹ לִבְרַתָּא תַּיְתֵי אִמַּר בַּר שַׁתֵּיהּ לַעֲלָתָא וּבַר יוֹנָה אוֹ שַׁפְנִינָא לְחַטָּתָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְוָת כָּהֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְמִשְׁלַם יוֹמֵי דְכִיתָא לִבְרָא אוֹ לִבְרַתָּא תַּיְיתֵי אִימַר בַּר שַׁתְיָא לַעֲלָתָא וְגוֹזָל בַּר יוֹנָן אוֹ שַׁפְנִינָא לְחַטָאתָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְוַת כַּהֲנָא:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "ובמלאת"-- אינה מביאה בתוך מלאת. ואם הביאה בתוך מלאת -- לא יצא.
יכול (לא)‏[1] יביא בתוך מלאת על הולדות הראשונות?    תלמוד לומר "תביא".


"לבן"-- לחייב על כל בן ובן; "לבת"-- לחייב על כל בת ובת.


וכשהוא אומר "או לבת" להביא את המפלת אור לשמונים ואחד שתהא חייבת בקרבן כדברי בית הלל, שבית שמאי פוטרין מן הקרבן.

אמרו להם בית הלל לבית שמאי: אי אתם מודים לנו ברואה אור לשמונים שהיא טמאה?!
[אמרו להם בית שמאי:] אי אתם מודים במפלת לשמונים ואחד שהיא חייבת בקרבן?!

[ אמרו להם בית הלל: ] מאי שנא אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד?! אם שוה לו לטומאה, לא ישוה לו לקרבן?!
אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א -- שכן יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן!

אמרו להם בית הלל: והרי המפלת יום פ"א שחל להיות בשבת תוכיח! שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן.
אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א שחל להיות בשבת -- שאף על פי שאינה ראויה לקרבן יחיד ראויה לקרבן צבור! תאמרו במפלת אור פ"א שהרי הלילות אינן ראוים לא לקרבן יחיד ולא לקרבן ציבור! הרואה דם אינה מוכחת שהמפלת תוך מלאת דמיה טמאים ופטורה מן הקרבן.

אמרו להם בית הלל וכשהוא אומר "או לבת"-- להביא את המפלת אור פ"א שתהא חייבת בקרבן.


[ג] "תביא כבש בן שנתו לעולה"-- שנתו שלו, לא שנה של מנין עולם.


"ובן יונה או תור לחטאת" -- או זה או זה.

  • הלא דין הוא! ומה אם במקום שלא כשרה חטאת העוף עם עולת בהמה -- כשרה חטאת בהמה עם עולת בהמה, כאן --שכשרה חטאת העוף עם עולת בהמה-- אינו דין שתכשר חטאת בהמה עם עולת בהמה?!
  • תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" -- או זה או זה.


"אל פתח אהל מועד אל הכהן"-- מלמד שהיא מיטפל בהם ומביאה אותם אל פתח אוהל מועד אל הכהן.

<< · מ"ג ויקרא · יב · ו · >>

  1. ^ לא גרסינן לרמב"ם מלת "לא", ועי' מלבי"ם