מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכָל עִדַן דְאַתְיָא עֲלֵיהוֹן עָקָא מְצַלָן קֳדָמַי וְאָמְרִין כְּעַן יְדַעְנָא אֲרֵי לֵית לָנָא אֱלָהָא בַּר מִנָךְ פְּרוֹקָנָא אֲרֵי אֲנַחְנָא עַמָךְ יִשְׂרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לי יזעקו" - כשתבוא עליהם הרעה

"אלהי ידענוך" - הלא עמך אנחנו וסרסוהו ודרשוהו לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך ואני לא אשמע להם כי

"זנח ישראל טוב" - לפיכך אויב ירדפו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לי יזעקו" נגד מ"ש ולא זעקו אלי בלבם, אמור להם "שיזעקו אלי ישראל", ויאמרו "אלהי ידענוך", אנחנו יודעים אותך שהרעה באה מאתך בהשגחה לעונש על שפשענו בך:


ביאור המילות

"ישראל". הוא נושא המאמר, שכן דרך החוזה הזה (כנ"ל ד' י"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לי יזעקו וגו'" - סרס המקרא והראוי לי יזעקו ישראל וגו' ר"ל ראוי היה שיזעקו לי ישראל ויאמרו אלהי יודעים אנו אותך למשגיח וחומל

<< · מ"ג הושע · ח · ב · >>