מ"ג הושע ז יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃
תרגום יונתן
וַהֲווֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל דָמָן כְּיוֹנָה שְׁרִיחֲתָא דְאִתְנְסִיבוּ בְנָהָא וְלֵית לָהּ לֵב לְמִצְרַיִם אִתְקְרָבוּ לְאַתּוּר גְלוֹ:
רש"י
"מצרים קראו" - לאותם שהרעו להם מעולם הם קוראים לעזרה
"אשור הלכו" - אל מלך אשור הלכו שיעזור להםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כיונה פותה" - כיונה הנפתה בקלות כאלו היא בלא לב כי תמהר לרדת אל הרשת לאכול מן הזרעים שבה ואינה מבחנת כי שם תלכד כן הוא אפרים כי קראו למצרים לבוא לעזרתם והלכו לאשור לחסות בצלו ולא יבינו שהוא לרעתם
מצודת ציון
"פותה" - מלשון פתוי ולכן יקרא הסכל פתי כי הוא נפתה בקלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ^ נראה שנכון יותר הן דקדוקית והן תחבירית - לגרוס "אחרת"