מ"ג הושע ז ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּ֑יִן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לֹצְﬞצִֽים׃
תרגום יונתן
רש"י
"החלו שרים" - נעשו שרינו חולים
"חמת מיין" - מחום היין הבוער בם והמלך מושך ידו מן הטובים והכשרים להתחבר את לוצציםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"משך ידו" - כ"א משך ידו מתקון המדינה להתחבר עם הלוצצים
"יום מלכנו" - ר"ל ביום שמחת מלך ישראל ביום הלידה או יום המלכתו אז נעשו השרים חולים בעבור נאדות מהיין כי הרבו למלאותם לשתיה ונעשו חולים מרבוי השכרות
מצודת ציון
"החלו" - מלשון חלי
"חמת" - הוא נאד וכן וחמת מים (בראשית כא)
"לוצצים" - מלשון לץמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יום מלכנו". סתם יום הנסמך אל דבר הוא יום הפקידה, את יום ירושלים, כי בא יומך, ולא נמצא לשון זה על יום הולדת או המלכת המלך:
"החלו". לרש"י נעשו חולים, והיל"ל נחלו או החלו בנפעל או הפעל, והחלו הוא מההפעיל, העם החלו אותם והחלישו כחם ע"י חמת היין:
"חמת". לשון חמום או ארס, כמו חמת למו, בחומם אשית את משתיהם:
"משך ידו". כינוי ידו מוסב על היין, ומשך מענין התפשטות, כמו וימשוך האורב (שופטים כ' ל"ז) יצייר היין כעצם מופשט שהתפשט בידו וכחו ומחנהו עם הלצים: