מ"ג הושע ו ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃
תרגום יונתן
רש"י
"הרגתים באמרי פי" - בשביל אמרי פי כך תירגם יונתן ע"כ כמו על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך (בראשית לג) כי על כן לא נתתיה לשלה בני (שם לח)
"ומשפטיך אור יצא" - בתמיה ואיך אוכל לשאת לכם פנים מפני מדת הדין ומוסב על מה אעשה לךמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"על כן" - הואיל וכן דרכיכם לכן חצבתי לכם דברי ע"י הנביאים להיישיר אתכם לדרך הנכוחה אבל לא הועלתי כי הרגתי את הנביאים ע"י אמרי פי ר"ל הנבואה היתה סבה להיות נהרגים על ידכם כי כן הרגו את זכריה ואת אוריה על שנבאו בדבר ה'
"ומשפטיך" - ואיך א"כ יצא משפטיך לאור להצטדק בדין
מצודת ציון
"חצבתי" - ענין כריתת אבנים כמו חוצב בהר (מלכים א' ו) ואמר בלשון שאלה על גזרת הדברים וחתוך האמרים
"אור" - דרך המקרא לכנות הטובה בשם אור וכמו שמכנה הרעה בשם חושךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ודעת אלהים חפצתי מעולות". העולה שהיא כליל לגבוה עקרה הוא שידע את ה' ושראוי שיקריב א"ע כליל על מזבחו לרצון ועקר חפץ ה' הוא דעת אלהים לא העולה כן נשאר חרות וחצוב בגויות הנביאים הנהרגים, ומ"ש "ומשפטיך אור יצא" הוא מאמר מוסגר כאומר אם כן אם אכלה חרבכם נביאכם כאריה משחית איך יצא משפטך לאור ואיך תצדק בדינך?:
ביאור המילות
"חצבתי". לא נמצא לשון חציבה על הריגה בשום מקום, כי גדרו שחוצב וחוקק בדבר קשה, ומצאנוהו על חריתת מכתב באבנים וצור החלמיש, בעט ברזל ועופרת לעד בצור יחצבון (איוב י"ט):