מ"ג דניאל י א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר וֶאֱמֶת הַדָּבָר וְצָבָא גָדוֹל וּבִין אֶת הַדָּבָר וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וצבא גדול" - ולזמן ארוך יבא

"ובין את הדבר" - ולהבין את הדבר נגלה לי את החזון

"ובינה לו במראה" - ולהבינה לו במראה ואין התיבה הזאת שם דבר כמו אם ידעת בינה (איוב לח) אלא ה"א יתירה והוא כמו בינה הגיגי (תהלים ה) לפיכך הטעם למעלה בבי"ת ופירושה כמו הבן

"הייתי מתאבל" - כשראה שביטל כורש מלאכת הבית שצוה להתחיל וחזר בו ע"פ כתב צרי יהודה ובנימין רחום בעל טעם ושמשי ספרא כמו שכתוב בספר עזרא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"דבר" - ר"ל דבר נבואה

"ואמת הדבר" - ר"ל נגלה לו אמיתת הדבר כפי מה שהוא לא ברמז וחידות

"וצבא גדול" - גם נגלה אליו צבא גדול של מלאכי מעלה

"ובין את הדבר" - ר"ל וכדי להבין את הדבר ולהבינה לו במראה עינים לזה נגלה לו אמיתת הדבר כמות שהיא וגם צבא רב ממלאכי מעלה לשיהא מובן לו בקלות ולא נאמר מה הוא דבר הנבואה ואולי היה מצווה להעלימה 

מצודת ציון

"וצבא" - ענין חיל רב