מ"ג דברים כה ד



<< · מ"ג דברים · כה · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תחסם שור בדישו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לָא תֵיחוֹד פּוֹם תּוֹרָא בִּדְיָשֵׁיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תְזַמְמוּן פּוּם תּוֹרָא בְּשַׁעַת דָּרְכֵיהּ בְּרַם יְבִימְתָּא דְאִיתְרְעַת קַמֵּיהּ לָקֵי שִׁיחְנָא וּדְלֵי חָמֵי לָא תִזְמָמוּנָהּ לֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
עַמִּי יִשְרָאֵל לָא תְזַמְמוּן תּוֹרָא בְּשַׁעַת דּוֹרְכֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא תחסם שור בדישו" - (ב"מ צד) דיבר הכתוב בהווה והוא הדין לכל בהמה חיה ועוף העושים במלאכה שהיא בדבר מאכל אם כן למה נאמר שור להוציא את האדם

"בדישו" - (שם פט) יכול יחסמנו מבחוץ ת"ל לא תחסום שור מכל מקום ולמה נאמר דיש לומר לך מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו (למעשר ולחלה) וגדולו מן הארץ אף כל כיוצא בו יצא החולב והמגבן והמחבץ שאין גדולו מן הארץ יצא הלש והמקטף שנגמרה מלאכתו לחלה יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתן למעשר 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ – דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה, וְהוּא הַדִּין לְכָל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף הָעוֹשִׂים בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא בִּדְבַר מַאֲכָל. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר? לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם (ספרי רפז; ב"מ פ"ח ע"ב).
בְּדִישׁוֹ – יָכוֹל יַחְסְמֶנּוּ מִבַּחוּץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תַחְסֹם שׁוֹר, מִכָּל מָקוֹם. וְלָמָּה נֶאֱמַר 'דַּיִשׁ'? לוֹמַר לְךָ: מַה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ וְגִדּולוֹ מִן הָאָרֶץ, אַף כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְּגַבֵּן וְהַמְּחַבֵּץ, שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ; יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְּקַטֵּף, שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה; יָצָא הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת, שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן לְמַעֲשֵׂר (ב"מ פ"ט ע"א).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא תחסם שור בדישו. כמו (ויקרא י) בבאכם אל אהל מועד, שאין הכוונה בכניסתו ממש, אלא שלא ישתה קודם בואו כדי שלא תהא שכרות בשעת עבודה, וכן בכאן בדישו קודם דישו, שלא תהא חסימה בשעת דישה, ואפילו חסמה מבחוץ חייב, וכן הזכירו רז"ל שם בבבא מציעא.

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קנד.

לא תחסום שור בדישו . אין לי אלא שור, מנין לעשות חיה ועוף כיוצא בשור? ת"ל ( לא תחסום שור ) [ בדישו ], מ"מ (=מכל מקום) . א"כ למה נאמר " שור "? שור אי אתה חוסם, אבל אתה חוסם אדם.

בדישו . אין לי אלא בדישו, מנין לרבות שאר עבודות? תלמוד לומר " לא תחסום ", מכל מקום. אם כן למה נאמר " בדישו "? מה דיש מיוחד - שגידולו מן הארץ ותלוש מן הקרקע משעת גמר מלאכתו ובשעה שהוא עושה אוכל; כך כל דבר שגידולו מן הארץ ותלוש מן הקרקע בשעת גמר מלאכתו ובשעה שהוא עושה אוכל.

ר' יוסי בר' יהודה אומר, מה דיש מיוחד שעושה בידיו וברגליו (ובגופו, יצא העושה בידיו וברגליו, אבל לא בגופו.), [יצא העושה בידיו ולא ברגליו, ברגליו ולא בידיו]. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

סמך לא תחסום למלקות שרצועה שמלקין בה היא של עגל משום ידע שור קונהו וזה לא ידע קונו לפיכך יפרע ברצועה של עגל:

<< · מ"ג דברים · כה · ד · >>