מ"ג דברים כב י



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תחרש בשור ובחמר יחדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִרְדֵּי בְּתוֹרָא וּבִחְמָרָא כַּחְדָּא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תֶהֱווֹן רַדְיַין בְּתוֹרָא וּבְחַמְרָא וּבְכָל בִּרְיָיתָא בִּתְרֵין זְיָנִין קְטִירִין כַּחֲדָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תחרוש בשור ובחמור" - (ב"ק נד) הוא הדין לכל שני מינים שבעולם והוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר – הוּא הַדִּין לְכָל שְׁנֵי מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם (ספרי רלא; משנה כלאים ח ב; ב"ק נ"ד ע"ב); וְהוּא הַדִּין לְהַנְהִיגָם יַחַד קְשׁוּרִים זוּגִים בְּהוֹלָכַת שׁוּם מַשָּׂא (ספרי שם; כלאים שם).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמר לא תחרש בשור ובחמר" - והוא הדין לכל מיני הכלאים והיא מצוה מבוארת מן בהמתך לא תרביע כלאים (ויקרא יט יט) שדרך כל עובד אדמתו להביא צמדו ברפת אחת וירכיב אותן

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


לא תחרוש בשור ובחמור יחדו. דבר הכתוב בהווה שור וחמור בחרישה, והוא הדין לכל עבודה שאסור לזווג שני מינין כאחד למשוך בהן את העגלה.

וכתב החכם רבי אברהם בטעם מצוה זו כי ה' חמל על כל מעשיו, כי אין כח החמור ככח השור. ולפי דבריו יהיה שור וחמור דוקא ולא בהמות אחרות, ואין זה דעת רז"ל. אבל עקר הטעם במצוה זו משום חשש כלאים כי שמא יבאו להרבעה, ודרך עובד אדמה להביא צמדו אל הרפת ואולי יבאו להרבעה ויעשו ולדות משונים ולהכחיש מעשה בראשית שנאמר בו (בראשית א) למינה, למינהו. ומה שיחזק הטעם הזה מה שהושם באמצע בתוך שני פסוקי הכלאים, פסוק של לפניו לא תזרע כרמך, ושל אחריו לא תלבש שעטנז. לפי שבאיסור הכלאים נצטוינו בו שלשה דברים, בקרקע ובבהמה ובבגדים, ולכך סדר בכאן שלשה חלקי הכלאים בשלשה פסוקים בזה אחר זה. ובסדר קדושים נתחברו שלשתן בפסוק אחד, הוא שאמר (ויקרא יט) את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


עט.

לא תחרוש בשור ובחמור . יכול לעולם? כשהוא אומר (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך ( כמוך ), [הרי] שור וחמור עושים מלאכה. אם כן למה נאמר, לא תחרוש בשור ובחמור [ יחדיו ]? אין לי אלא שור וחמור. מנין לרבות שאר בהמה וחיה כיוצא בשור? תלמוד לומר לא תחרוש [ יחדיו ], מכל מקום. אם כן למה נאמר בשור ובחמור ? בשור וחמור אי אתה חורש, אבל (כלאים ח) אתה חורש באדם ובחמור.

פ.

ד"א לא תחרוש , אין לי אלא חורש. מנין לרבות את הדש, ואת היושב בקרון, (והיוצא) [והמוציא] והמנהיג? תלמוד לומר " יחדיו ", מכל מקום. רבי מאיר פוטר היושב בקרון.

יחדיו . פרט (לרמך) [לפרד]. יחדיו . (פרט) [לרבות] לקושר הסוס בצדי הקרון או לאחר הקרון (,או הדולפקיס לגמלים).

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תחרוש בשור ובחמור. טהור וטמא רמז שלא ישתתף צדיק עם רשע:

תחרוש. ב' דין ואידך לא תחרוש על רעך רעה זהו שמפרש טעם שלא לחרוש בשור ובחמור לפי שהשור מעלה גרה והחמור אינו מעלה גרה וכשיראה שהשור מעלה גרה יהיה סבור שהוא אוכל ומצטער וזהו אל תחרוש על רעך רעה שגורם לחמור שחורש על רעהו רעה:

<< · מ"ג דברים · כב · י · >>