מ"ג דברים טז ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּתְבַשֵּׁיל וְתֵיכוֹל בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ וְתִתְפְּנֵי בְּצַפְרָא וּתְהָךְ לְקִרְוָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתִטְווּן וְתֵיכְלוּן בְּאַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן בֵּיהּ וְתִתְפְּנֵי בְּצַפְרָא מֵיפַק חַגָא וּתְהַךְ לְקִרְוָוךְ: |
רש"י
"ופנית בבקר" - (ספרי) לבקרו של שני מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יו"ט (חגייגה טז)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר – לְבָקְרוֹ שֶׁל שֵׁנִי; מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה לַיְלָה שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב (ספרי קלד).
רשב"ם
ופנית בבקר: אינך צריך להתעכב כל שבעת ימי הפסח:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ופנית בבקר והלכת לאהליך. (חגיגה יז וש"נ) מלמד שטעונים לינה.
אין לי אלא אלו בלבד, מנין לרבות עופות ומנחות, יין ולבונה ועצים? תלמוד לומר ופנית בבקר , כל פנות שאתה פונה מן בקר ואילך.
(פסחים צה וש"נ) ר' יהודה אומר, יכול יהיה פסח קטן טעון לינה? תלמוד לומר ( ועשית פסח ) ופנית בבקר והלכת לאהליך , ששת ימים תאכל מצות . את שטעון ששה טעון לינה, יצא פסח קטן שאין טעון אלא יום אחד. וחכמים אומרים, הרי הוא כעצים ולבונה שטעונים לינה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קפ.
ובשלת ואכלת . למה יזכיר שיבשלנו? פי' ר' יהודה שר"ל שיבשלנו שלם, ור' יוסי ס"ל שביו"ט מותר גם בחתיכות, ובשבת אסור. כ"ה בתוספתא, וכן הגיה הגר"א.
ועיין ברמב"ם (ה' ק"פ פו הי"א), שלכתחלה לא יחתכנו, ואם חתכו כשר. וכן דייקו התוס' בפסחים עד ד"ה "נחתך".
קפא.
ופניתה בבקר והלכת לאהליך . והנה כבר נבוכו בו המפרשים, שי"ל בבקר של יו"ט ראשון! שמ"ש רש”י בחגיגה יז, דאלו ביו"ט תחומין אסור, דחו התוס', שלרבנן תחומין דרבנן! ומ"ש רש"י בר"ה ד ובסוכה שחייב לראות העזרה, דחה בטורי אבן בחגיגה, דיכול להראות פנים בלילה!
ולדעתי בספרי מדייק שטעונים לינה אין לי אלא אלו, תפס לשון רבים - על הפסח והחגיגה שעמו. כי בקרא מדבר משניהם, כמ"ש וזבחת פסח צאן ובקר , שהם פסח וחגיגה שעמו. ופרש דיני שניהם, שמ"ש ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב, ביום הראשון לבקר , מדבר בחגיגה שנאכלת לשני ימים, ופי' " לבקר " של מוצאי יו"ט. ועז"א ופנית בבקר , ר"ל " בקר " הנזכר למעלה. כי ביו"ט הוא אוכל עדיין את החגיגה, ובבקר השני תלך לאהליך. ועז"א שטעונים לינה בל"ר (=בלילה ראשון) , שמ"ש ובשלת ואכלת קאי גם על החגיגה.
והנה מ"ש ופנית והלכת מלת " ופנית " מיותר, שהיל"ל “והלכת בבקר לאהליך"! ובכ"מ מציין במלת "פנה" שעוזב חפצו ועסקו במקום זה, ושם מגמת פניו אל ענין או אל מקום אחר. כמו ויפן וירד משה מן ההר , שפנה מעם הדבקות שהיה בו עד הנה עם הא-להים, וירד. וכן ונפן וסע המדברה וכן כולם. ופה אמר שתפנה ממה שהיית עוסק בהקרבה לה', שזה יהיה בבקר, כי קודם הבקר עודך שתול כאזרח רענן, על ידי שהקברת איזה דבר יום אתמול.
ומ"ש "יכול יהיה פ"ש (=פסח שני) טעון לינה", ר"ל לינה עד יום ט"ז, כפסח ראשון. כן פי' בז"א ובצ"ק.
ובזה מסולק קושית התוס' פסחים צה.