מ"ג דברים ד לט


<< · מ"ג דברים · ד · לט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִדַּע יוֹמָא דֵין וְתָתִיב לְלִבָּךְ אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלֹהִים דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא מִלְּרַע לֵית עוֹד׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִנְדְּעוּן יוֹמָא דֵין וּתְתוּבוּן עַל לִבְּכוֹן אֲרוּם יְיָ אֱלהִים דִּשְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא בִּשְׁמַיָא מִלְעֵילָא וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא מִלְרַע לֵית חוֹרָן בַּר מִנֵיהּ:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והשבות אל לבבך. זה מצות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך, שנצטוינו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד. והידיעה הזו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים ונבראיו העליונים והשפלים. והנה ידיעה זו היא האפשרית אבל הידיעה מצד מהותו ועצמותו נמנעת וא"א לעמוד עליה, ועליה נאמר (משלי כה) כבוד אלהים הסתר דבר. ומפני שאין ענין האלהות שישיגנו האדם בשכלו בתחלת מחשבתו, לכך הזכיר בו לשון והשבות אל לבבך כאדם שמתבונן בדבר ויצטרך לחזור ולהתבונן, כענין שמצינו באליהו (מלכים א יט) לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה', ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה, ענין הכתוב כי כשיחשוב עליו האדם מהו אם הוא רוח או רעש או אש, יחזור ויסתור בנין מחשבתו בכל מה שיחשוב עליו, ואחר המחשבות כלם לא ימצא כי אם העלמה ובלימה, וזהו ואחר האש קול דממה דקה, כענין שנזכר בספר יצירה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר. ואמר לבבך ולא אמר לבך, כי שתי יצרים יש באדם, יצר טוב ויצר רע, ובא ללמד שאם יטענו יצרו לנטות מדרך האמונה ח"ו ולהאמין שתי רשויות, אז ישיב אל לבו כי הוא אחד בשמים ובארץ, ולכך סיים אין עוד. וענין השבת הלב הוא הדבר שצריך עיון גדול ודעה יתרה, ממה שאמר הנביא ע"ה (ישעיה מד) ולא ישיב אל לבו לא דעת ולא תבונה לאמר, והענין הזה הוא שיחשב בלבו כי ה' הוא האלהים מנהיג העולם, בשמים אלו הגלגלים, ממעל אלו המלאכים, ועל הארץ העולם השפל, מתחת אלו מעמקי תהומות, וכל זה נכלל בלשון הכתוב שאמר שלמה ע"ה (משלי כה) שמים לרום וארץ לעומק, ואמר אין עוד, בכל העולמות כלן.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וידעת היום" אם כן ראוי בלי ספק שתתבונן ותדע כל חלקי הסותר:

"והשבות אל לבבך" ואחר ההתבוננות תשיב אל לבבך החלק האמיתי מהם והוא כי ה' הוא האלהים. המסדר הנצחי המפורסם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. כי אמנם על זה יורה סדרם וקשרם והתכלית המושג מהם אשר לא יושג זולתם ובהם נודע שיש נמצא מכוון שהמציא כל זה לתכלית מכוון מאתו:

"אין עוד" ומזה יודע שאין עוד כי הוא מן ההכרח שלא יהיה כל זה זולתי בכח איזה נמצא נבדל מחומר מאד נעלה בתכלית האפשר והוא נמנע שיהיה יותר מאחד בזאת המדרגה מהעלוי אשר אין כמוה כי בנבדלים לא יפול מספר זולתי בהיותם בלתי שוים במדרגה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וידעת", ר"ל וא"כ נמשך מזה שמן הפליאה של מ"ת שהיה תכליתו שתדע שה' הוא האלהים אין עוד מלבדו ע"כ ראה שישאר כן בלבך תמיד "וידעת" גם היום שהוא זמן רחוק ממ"ת, והשבות תמיד אל לבבך שה' הוא האלהים בשמים ממעל אין עוד וע"כ תשמר מכל מיני ע"ז:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וידעת היום. צריך לדעת מה ידיעת יום מימים, מה ישיב אל לבו? ואולי שנתכוון להערות הצריכין להכניע היצר השוכן בלב האדם.
  • א') על דרך אומרם ז"ל (ברכות דף ה.): אם פגע בך מנוול זה וכו', ואם לאו, יזכור לו יום המיתה ובזה יהיה נכנע לבבו. והוא אומרו וידעת - יתן בדעתו היום הידוע, שהוא יום המיתה, ובזה: והשבות אל לבבך - להשיבו אל דרך הטוב והישר. ודקדק לומר לבבך - ל' רבים, לרמוז לב' יצרים: יצר הטוב, ויצר הרע:
  • ב') על דרך אומרם ז"ל (סוכה דף נב.), שלעתיד לבא יביא הקב"ה את השטן ושוחטו לעיני כל ישראל, וצוה משה שיתן האדם בידיעתו היום ההוא הגדול שבו ישלוף ה' חרבו וישחט ס"מ הרשע, ובזה ישיב אל לבבו לדרך הישר, כי יכנע השטן לפניו.
  • ג') עוד ירצה, שיזכור לו היום הגדול, שהוא יום הדין: מה יעשה כי יקום אל; וכי יפקוד, מה ישיבנו? וכמה תגדל חרפתו לפני קהל ועדה - עליונים ותחתונים, ובזה: והשבות וגו'.
  • ד') על דרך אומרם ז"ל (בבא בתרא דף פד.): למה החמה בבוקר פניה אדומים וכו'? לפי שעוברת על פתחה של גיהנם וכו', והוא אומר: וידעת, תן לבך לדעת מעשה היום - ותראה הכרה בשמש כי יש דין לעוברי רצונו, ובזה תשיב אל לבבך וגו'.
  • ה') על דרך אומרם אנשי אמת, שונים בש"ע[2], כי בחינת הקדושה תקרא "יום", ובחינת הזרות תקרא "לילה"; ועל ידי מעשה אדם יכחד מבחינת יום ויהיה חלקו במדת לילה. ולזה התפלל דוד, ואמר: "מפחד בלילות", והוא אומרו: וידעת היום, פירוש, השתדל לדעת מדה זו שנקראת היום ובזה אתה מעצמך תטה לבבך לדרך הנכון.
  • ו') על דרך אומרם ז"ל בספר הזוהר (ח"ג קעח א), וז"ל: מאן אינון מארי חושבנא? אינון דבכל לילה עבדין חושבנא בנפשייהו במה דעבדין בההוא יומא, ומתקנין ארחייהו וכו'. ע"כ. והנה, אם האדם עושה כדבר הזה דבר יום ביומו, ירגיש במעשיו הרעים וישוב על השגגות, ויתודה על העבר; וזולת זה, לצד מיעוט הרגשתו בהם יתמיד עשות כהם וגדולים מהם וגם כי ישוב לא יזכור את אשר עברוהו להתוודות עליהם, ולזה צוה משה במאמר וידעת היום פירוש שבכל יום ידע מעשהו של אותו יום והוא דרך מארי דחושבנא, ובזה והשבות אל לבבך - שלא יתמיד בהם, ואין צריך לומר שלא יוסיף להרע.
  • ז') על דרך אומרם בספר הזוהר (ח"א רלג ב) כי יום שהנפש באה מעולם העליון משביעה ה' על התורה ומתרה בה בעונשין מרובין וביעודים מרובים אם תטיב ועיין בספר הזוהר, וכנגד יום זה אמר וידעת היום פירוש היום שנסע שיזכור יום נסיעת נפשו מעולם העליון בכמה התראות, וזה ישיב אל לבו וכו'.
  • ח') על דרך אומרם ז"ל (חגיגה דף יב:) כי עולם הזה יקרא לילה ועולם העליון יקרא יום, והנה לצד שיראה האדם דברים מנוגדי' בעה"ז צדיק ורע לו רשע וטוב לו לאין חקר יטהו לבבו מבחור בטוב הנצחי ויראהו הרשעים בעולם הזה שמסריחין ומרויחין ויאמר אליו הלא תראה כי טוב הוא, לזה אמר וידעת היום שהוא עולם המתיחס אליו יום והשבות אל לבבך תשובה ניצחת כי ה' בוחר הקיום לידידיו ומשלם לשונאיו וכו'.
  • ט') על דרך אומרם ז"ל (שבת דף פח.) בפסוק (בראשית א', ל"א) ויהי ערב וגו' יום הששי, שהתנה ה' עם מעשה בראשית על יום מתן תורה וכו', והוא מה שרמז באומרו וידעת היום פירוש היום הנכבד שנגלה על הר סיני מה נורא מעשיו ושעליו בא התנאי עם העולם ובזה תשיב לבבך לדרך התורה, ולדרך זה או' כי ה' הוא האלהים נמשך עם מה שלמעלה והשבות אל לבבך שעל ידי היום ההוא הוכר לכל העולם כי אין אלהים זולתו בשמים וגו' ועל הארץ, וכאומרם ז"ל (מכילתא פ' אנכי ה') בפסוק (ישעי', מח) לא מראש בסתר דברתי.
  • י') יתבאר על דרך אומרם ז"ל (שמו"ר פ' כ"ה) שקול שבת כנגד כל התורה כולה, והנה לפי שיבא היצר ויאמר לאדם מה כחך כי תיחל לקיים כל התורה כלה שהיא שלימות האדם, ומה גם אדם שעברוהו רעות רבות ירחיקהו היצר מה תוכל לתקן את אשר פעלו ידיך מהרעות, לזה אמר משה וידעת היום אותו שכתוב בו היום שהוא השבת דכתיב (שמות ט"ז, כ"ה) כי שבת היום תן דעתך עליו ובו תשיב אל לבבך כי הוא שקול כנגד כל התורה, וזה יועיל לסתור ב' טענות בין לתקן מה שעברוהו מהמרדים בין להשלמת הנפש, שעל ידי שמירתו הרי הוא כאלו קיים תרי"ג מצות:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אין עוד. ושאר קריי' ואין עוד וי"ו יתירה והם ו"פ בקריי'. ו"פ אדון כל הארץ כנגר ו' קצוות מעלה ומטה וד' הרוחות:

<< · מ"ג דברים · ד · לט · >>


  1. ^ אנשי הקבלה
  2. ^ אנשי הקבלה