מ"ג דברים א ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הֹוָ֠ה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | חֲזוֹ דִּיהַבִית קֳדָמֵיכוֹן יָת אַרְעָא עוּלוּ וְאַחְסִינוּ יָת אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן בָּתְרֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חֲמוֹן דִּי מְסָרִית קֳדָמֵיכוֹן יַת דַּיְירֵי אַרְעָא וְלָא תִצְטַרְכוּן לְמֵיטוּל זַיְינָא עוּלוּ וְאַחֲסִינוּ יַת אַרְעָא וְקָבְעוּ בָּהּ דִּפְטַיָא וּפַלְגוּהָא הֵי כְמָא דְקַיֵים לְאַבְהַתְכוֹן לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב לְמִתַּן לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן בַּתְרֵיהוֹן: |
רש"י
"באו ורשו" - אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה אלו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין
"לאבתיכם" - למה הזכיר שוב לאברהם ליצחק וליעקב אלא אברהם כדאי לעצמו יצחק כדאי לעצמו יעקב כדאי לעצמו
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בֹּאוּ וּרְשׁוּ – אֵין מְעַרְעֵר בַּדָּבָר וְאֵינְכֶם צְרִיכִים לְמִלְחָמָה. אִלּוּ לֹא שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים, לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִכְלֵי זַיִן (שם).
לַאֲבֹתֵיכֶם – לָמָה הִזְכִּיר שׁוּב: לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? אֶלָּא אַבְרָהָם כְּדַאי לְעַצְמוֹ, יִצְחָק כְּדַאי לְעַצְמוֹ, יַעֲקֹב כְּדַאי לְעַצְמוֹ (שם).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אשר נשבע ה' לאבותיכם - אין ת"ל לאברהם ליצחק וליעקב, כדי אני לענין שבועות אבות. הרי כבר נאמר חבקוק ג עריה תעור קשתך, שבועות מטות אומר סלה. ומה ת"ל לאברהם ליצחק וליעקב? כדי אברהם בעצמו, כדי יצחק בעצמו, כדי יעקב בעצמו. משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה, ולא נתנה לו אלא כמות שהיא. עמד העבד והשביחה, ואמר: מה בידי? לא נתנה לי אלא כמות שהיא. חזר ונטעה כרם, אמר מה בידי? לא נתנה לי אלא כמות שהיא. כך, כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ - לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר בראשית יג קום לך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. עמד אברהם והשביחה, שנאמר בראשית כא ויטע אשל בבאר שבע; עמד יצחק והשביחה, שנאמר בראשית כו ויזרע יצחק בשנה ההיא מאה שערים; ועמד יעקב והשביחה, שנאמר בראשית לג ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו:
לתת להם - אלו באי הארץ: ולזרעם - אלו בניהם: אחריהם - אלו שכבשו דוד וירבעם, וכן הוא אומר מלכים ב יד השיב את גבול ארץ ישראל מלבוא חמת עד נחל מצרים.
ד"א לתת להם - אלו עולי בבל. ולזרעם - אלו בניהם. אחריהם - אלו ימות המשיח: