מ"ג בראשית מה כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹ֠ת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְלַאֲבוּהִי שְׁלַח כְּדֵין עַסְרָא חֲמָרִין טְעִינִין מִטּוּב מִצְרָיִם וַעֲסַר אֲתָנָן טְעִינָן עֲבוּר וּלְחֵים וּזְוָדִין לַאֲבוּהִי לְאוֹרְחָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְאָבוֹי שָׁדַר דוֹרוֹן כְּדֵין עַשְרָא חֲמָרִין טְעִינִין חַמְרָא וּמִטוּבָא דְמִצְרַיִם וְעֶשֶר אַתְנָן טְעִינָן עִיבּוּר וּלְחֵם וּזְוָודִין לְאָבוֹי לְאָרְחָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלח כזאת" - כחשבון הזה ומהו החשבון י' חמורים וגו' רצונו שמלת כזאת המיותרת ובכ"ף הדמיון מורה על כי מעולם לא שלח לו י' חמורים וי' אתונות רק ה"ק קרא ולאביו שלח בעגלות כזאת וגו' כלומר כחשבון הזה שהוא משא י' חמורים וי' אתונות והשתא אתי שפיר דלא מצינו נכתב אלא וירא את העגלות ולא שום חמורים ואתונות וק"ל בשם הגאון מהרש"ל

"מטוב מצרים" - מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו ומ"א גריסין של פול

"בר ולחם" - כתרגומו

"ומזון" - ליפתן כך גירסת רא"ם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שָׁלַח כְּזֹאת – כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה; וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן? עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹמֵר.
מִטּוּב מִצְרָיִם – מָצִינוּ בִּגְמָרָא שֶׁשָּׁלַח לוֹ יַיִן יָשָׁן, שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (מגילה ט"ז ע"ב). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל (ב"ר צד,ב).
בָּר וָלֶחֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ["עֲבוּר וּלְחֵים", תבואה ולחם].
וּמָזוֹן – לִפְתָּן (שם).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כזאת: כמו כן: עשרה חמורים: לעשרה אחיו, ואע"פ שבנימין חזר עמהם לא רצה להטריחו:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם כזאת — מחליפות שמלות, מהטובות שהיו במצרים.

בר — דגן.

ולחם — כמשמעו.

ומזון — אפונים ופול ועדשים ודוחן וכוסמין ותאנים וצימוקים ותמרים, כי אלה לבדם הם מזון, חוץ מדגן ושעורה:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולאביו שלח כזאת" - כחשבון הזה ומהו החשבון עשרה חמורים וגו' לשון רש"י ואיננו נכון שירמוז על החשבון אבל יתכן שיאמר כזאת המנחה ויהי שעורו ולאביו שלח זאת המנחה עשרה חמורים וגו' והכ"ף כאילו יתירה רק דרך הלשון לדבר כן כמו ותדבר אליו כדברים האלה עשה לי עבדך (לעיל לט יט) או יאמר ולאביו שלח צידה כצידה הזאת אשר נתן לאחיו ולא להשוותן רק כאשר נתן להם צידה לדרך בלכתם כן שלח לאביו בר ולחם ומזון לדרך בבואו והוא הנכון והזכיר חמורים ואתונות כי המשא ונושא המשא הכל שלח לו והמנהג לשלוח זכרים ונקבות כאשר עשה אביו (לעיל לב טז)

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולאביו שלח כזאת. כמנחה הזאת, כשם שנתן צדה לאחיו לדרך כך שלח לאביו לדרך. ומה שלח עשר חמורים ועשר אתנת שיהיו נושאים המשא שלו, ושלח המנחה הזאת זכרים ונקבות כמנחה ששלח אביו לעשו (בראשית לב) עזים מאתים ותישים עשרים. בר ולחם ומזון. בר זו תבואה, והוא כולל חמשת המינין. ולחם אלו מיני קטניות כגון פול ועדשים שמהם עושים לחם. ומזון אלו מיני פירות שהן מזון לאדם כגון תאנים וצמוקים ותמרים וכיוצא בהם. ודע כי כל בר עושים ממנו לחם, אבל כל לחם אינו מן הבר, וכן כל לחם מזון אבל כל מזון אינו לחם.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולאביו שלח כזאת" כמו מתנת בנימין ועם זה שלח עשרה חמורים ועשר אתונות כי ברבים תהיה הוא"ו בסוף כמו יששכר זבולן ובנימין:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולאביו שלח כזאת וגו'. טעם אומרו כזאת ולא הספיק המפורש, להיות שאמר נושאים מטוב מצרים, ולא נודע מה הוא טוב מצרים, לזה הקדים לומר: ״כזאת״, לומר כמין המוזכר בסמוך שמלות וכלי כסף מהמובחר הנמצא ממין זה במצרים.

ולדברי רז"ל (מגילה דף טז:) שאמרו: טוב מצרים יין ישן, ולמ"ד (ב"ר פ' צ"ד): גריסין של פול, יהיה הכתוב חסר וא"ו וכאלו אמר ״כזאת ועשרה״ וגו׳, והכוונה באומרו ״כזאת״, כמו שפירשנו ועוד עשרה וגו':

ועשר וגו' לאביו וגו'. טעם שחזר לומר פעם ב' ״לאביו״, נתכוין לומר כי לא שלחם אליו בגדר שליחות הסמוכה לה, אלא נתנם לאֵחיו ואמר להם שהם לאביו לדרך.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומזון. ב' במסורה הכא ואידך ומזון לכלא ביה. אף על פי שאמר ומזון לאביו ומזון לכלא ביה ששלח מזון לפרנס כולם:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שלח כזאת כחשבון הזה קשה מה ראה לפרש מלת כזאת נופלת למה שבא אחריו ולא לפרשה עם מה שנכתב לפניו. י"ל לפי שהכ"ף נקודה בשוא משמע שהוא סמוך שאלו היה נקוד פתח היה מוכרת ולא היה דבוק עם עשרה חמורים: