מ"ג בראשית מא לז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כׇּל־עֲבָדָֽיו׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּשְׁפַר פִּתְגָמָא בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עַבְדּוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):	וּשְׁפַר פִּתְגָמָא קֳדָם פַּרְעה וְקָדָם כָּל עַבְדוֹי:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וייטב הדבר בעיני פרעה: ראו כי עצה טובה היתה ותועלת רב למלך ולגדולי המלכות ולדלת הארץ ע"כ מצא חן והודו לדבריו ועליו אמר שלמה (משלי כב, יא): "אוהב טהר לב חן שפתיו רעהו מלך":

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"וייטב הדבר" עצת יוסף ודרכיו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(לז) "ויאמר פרעה הנמצא כזה". הנה יוסף סדר את הנהגת המדינה כפי שסדרה הטבע הנהגת גוף הפרטי במה שנוגע לענין המזון והכלכלה, שתחת כח הזן, נמצא כח המושך את המאכל אל המעים, וכח המחזיק וכח המעכל והדוחה, וסדר שיהיו ממונים לקחת חומש ואוכל בערים אל האוצרות, שהוא הקבה והמעים הכללים שלתוכם ינתן המזון ע"י כח המושך, ושיחזיקו את המזון וישמרו אותו עד עת הצורך, שזה פעולת כח המחזיק הכללי, ועז"א ויצברו ת"י פרעה אוכל בערים ושמרו, ויחלקו אותו להרעבים אח"כ שזה פעולת המעכל והדוחה, שעז"א והיה האוכל לפקדון לשבע שני הרעב, וכן היה מטוב עצתו שסדר דבריו באופן שהתכלית הגם שהוא קודם המחשבה בא בעצה באחרונה כמו שהעיר זה בעקדה. וז"ש "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו", ובמד' אם מבקשים אנו מסוף העולם ועד סופו לא נמצא כזה, מפרש שנו"ן נמצא הוא כנוי לרבים מדברים בעדם, ר"ל אם נרצה לחפש איש נבון וחכם וכי נמצא אנחנו איש כזה שרוח אלהים בו, והוא מדרגה יותר גדולה מן החכמה והתבונה הטבעית:

<< · מ"ג בראשית · מא · לז · >>