מ"ג בראשית מא לו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהֵי עֲבוּרָא גְּנִיז לְעַמָּא דְּאַרְעָא לִשְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא דְּיִהְוְיָן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם וְלָא יִשְׁתֵּיצֵי עַמָּא דְּאַרְעָא בְּכַפְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי עִיבּוּרָא גְנִיז בִּמְעַרְתָּא בְּאַרְעָא לְמִזַן מִנֵיהּ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא דִיתִיהֶוְיַן בְּאַרַע דְמִצְרַיִם וְלָא יִשְׁתֵּצֵי עַמָא דְאַרְעָא בְּכַפְנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה האכל" - הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְהָיָה הָאֹכֶל – הַצָּבוּר כִּשְׁאָר פִּקָּדוֹן הַגָּנוּז לְקִיּוּם הָאָרֶץ (לפי התרגום "וִיהֵי עֲבוּרָא גְּנִיז לְעַמָּא דְּאַרְעָא").

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה האוכל לפקדון לארץ" - אמר שיהיה האוכל פקדון ביד פקידי פרעה לצורך הארץ לשבע שני הרעב ולא יוציאו ממנו לדבר אחר שלא תכרת הארץ ברעב כאשר לא מתו הפרות בכחשיהן

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והיה האכל לפקדון:    כשם שהפקדון הוא לבעליו בכל מקום כך יהיה זה פקדון שמור לאכילת בעליו לצורך הארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים כדי שלא תכרת הארץ ברעב כאשר לא מתו הפרות בכחישותן:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לו)" והיה". עתה מפרש למה צריך לקבץ עוד גם אוכל בערים, כי האוכל שיקבצו הפקידים "יהיה לפקדון לארץ" עצמה, שאח"כ תמצא כל עיר אוכל באוצר העיר להתפרנס ממנו בשני הרעב, כי הבר של החומש יהיה למסחר אל ארצות אחרות, וזה יביא עושר גדול לאוצר המלכות:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לשבע שני הרעב אשר וגו'. פירוש קודם כל דבר יהיה סיפוק ארץ מצרים לפרנס רעבונם ואחר כך לשאר ארצות, והוא אומרו אחר סיפור רעב מצרים ולא תכרת הארץ וגו' כאן כלל כל הארץ: