מ"ג בראשית מא טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲתֵיב יוֹסֵף יָת פַּרְעֹה לְמֵימַר לָא מִן חָכְמְתִי אֱלָהֵין מִן קֳדָם יְיָ יִתָּתַב שְׁלָמָא דְּפַרְעֹה׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתֵב יוֹסֵף יַת פַּרְעה לְמֵימָר בַּר מִינִי לָא אִית גְבַר דְפָשַׁר חֶלְמִין בְּרַם מִן קֳדָם יְיָ יִתּוֹתַב שְׁלָמָא דְפַרְעה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בלעדי" - אין החכמה משלי אלא אלהים יענה יתן עניה בפי לשלום פרעה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בִּלְעָדָי – אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא "אֱלֹהִים יַעֲנֶה", יִתֵּן עֲנִיָה בְּפִי לִ"שְׁלוֹם פַּרְעֹה".

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(טז). 'בלעדי: אינו תלוי בי אלא הקב"ה יודיענו לפתור שלומך:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בלעדי — מלה אחת מורכבת משתי מלות. והטעם שב אל "תשמע חלום לפתור אותו" (בראשית מא, טו), אמר יוסף: בלעדי פתרוני, יענה אלהים את שלום פרעה. ויש אומרים כי טעמו, בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום, אמר: בלעדי הוא הפותר, והוא אלהים שיענה את שלום המלך. וטעם יענה — שימציא תמיד. וכן: "כי האלהים מענה בשמחת לבו" (קהלת ה, יט), וכן: "הארץ תענה" (הושע ב, כד"), והוא קרוב ממשמעו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בלעדי השיב יוסף אין כח החכמה והבינה בי אלא חוץ ממני, זהו שאמר בלעדי כלומר זולתי.

אלהים יענה את שלום פרעה. הכל בא מכח אלהים שהוא בעל הכחות כולן והוא יעזור אותך מצער החלום ופתרונו. והזכיר אלהים כי מאתו המענה בחלומות והיא הה"א האחרונה שבשם. וכן אמר דניאל (דניאל ב) ופשרה נאמר קדם מלכא, רמ"ז לוא"ו ה"א, כי במה ידע פשר דבר כי אם בשתי אותיות האחרונות והבן זה. כי ע"כ אמר הוא גלי עמיקתא, כי כן בודאי ה"א וא"ו שבשם גלי עמיקתא מהמשכת שפע הראשית. וכשם שהזכיר יוסף לפרעה בלעדי כך מצינו בדניאל שאמר לנבוכדנצר (דניאל ב) ואנה לא בחכמה די איתי בי מכל חייא וגו'.


ודע שאני חושב ענין בחלום פרעה שהוא הולך בשבע על שבע. ידוע כי פרעה ועמו רשעים מאמינים הקדמות כופרים בידיעה ובהשגחה ובחדוש, והיתה דעתם בכל המעשים הנעשים בשפלים שכולם מסורים למקרים ותחת ממשלת כוכבי לכת המנהיגים את העולם, ומתוך שהיה נמשך אחר הטבע והחומר ויסוד העפר כנרמז בשמו הראו לו מן השמים שתי חלומות אלו מתוך שני היסודות הכבדים שהם המים והעפר, שבע פרות עולות מיסוד המים, ושבע שבלים צומחות מיסוד העפר. והרמז בהן לענין שובע ורעב שהוא מופת על ההשגחה בשפלים כמו שנזכר עליהם בראש השנה. ומזה תקנו בתפלה ועל המדינות בו יאמר איזו לרעב ואיזו לשובע. והענין הזה היה מופת לפרעה מאתו יתברך בענין ההשגחה להודיע כי הוא יתברך המשגיח בעולם היסודות והנותן בו שובע ורעב, והוא השליט המושל על שבעה כוכבי לכת ובידו להגבירם ולהחלישם על פי השכר והעונש. והוצרך להודיע לו זאת לפי שהיה עושה עצמו אלוה והיה אומר כי נילוס הנהר שלו כענין שכתוב (יחזקאל כט) לי יארי ואני עשיתני. ומה שהיה החלום מתוך היאור, יגיד מראשית אחרית לרמוז על מפלתו בתחילת עשר מכות שלקה היאור בדם, ועל אחריתו שעתיד ללקות ולהאבד במים אם לא יחזור בו מדרך האמונה הזאת, וכאשר לא שב מרשעו ועמד במרדו באומרו (שמות ה) מי ה' אשר אשמע בקולו, לקה במים מדה כנגד מדה. ומפני שהיה יוסף יודע אמונתו הרעה הזאת קפץ בתחלת דברו להזכיר לו שם אלהים ואמר בלעדי אלהים, כלומר אין חכמת הפתרון מכחי כי אם מכח אלהים, הוא המחדש והמשגיח והיכול, והוא יענה את שלום פרעה כלומר יתן עזר וסיוע, כי מענה שלום האדם ממנו יתברך לא מצד הכוכבים והמזלות, וראוי לאדם לשום דברתו אליו לא אליהם, כענין שכתוב (איוב ה) ואל אלהים אשים דברתי. ומזה אמר הכתוב (הושע ב) אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ, והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר. יגיד לך הכתוב כי כשם שאין מענה לארץ כלום בלתי מענה השמים כן אין מענה השמים כלום בלתי מענה השם יתעלה, ומזה הזכיר בכאן אלהים יענה. ועל הכוונה הזאת יזכיר יוסף שם אלהים תמיד בכל דבריו, אמר את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה. ואמר עוד אשר האלהים עושה הראה את פרעה. ואחר כך אמר כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. ייחס המעשים לאלהים לבאר כי אין מעשה האדם מסורין לכחות העליונות כמו שהוא סבור כי אם לשם אלהים, ולכך פתח בתחלת דבריו בלעדי אלהים, וסיים בסוף דבורו וממהר האלהים לעשותו, כי היה מדבר עם פרעה הכופר בחדוש העולם במעשה בראשית, וע"כ אחז דרך מעשה בראשית שפתח בראשית ברא אלהים וסיים אשר ברא אלהים לעשות.


ותמצא בפרשה זו ספור שבע פרות ושבע שבלים ג"פ. האחד ספור התורה, והשני ספור פרעה ליוסף, והשלישי ספור יוסף לפרעה, ושלשה פעמים י"ד הם מ"ב, ולא ישאר הספור לבטלה כי נתקיים הכל במצרים, ממה שאמר הנביא (יחזקאל כט) מצרים תהיה שממה ולא תשב ארבעים שנה. כי שתי שנים התחילו במצרים, שנאמר (בראשית מה) כי זה שנתים הרעב, ואחר כך השלימו לארבעים ושנים כחשבון שלשה ספורים שבתורה.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בלעדי" אע"פ שאמרת ופותר אין אותו כאלו אני יחיד בזאת החכמה אני חושב שיש בלי ספק פותר בלעדי:

" אלהים יענה" יעשה שאענה בפתרוני. את שלום פרעה. דבר שיהי' שלום פרעה שהחלומות הולכים אחר הפה:

" את שלום פרעה" דבר שיהיה שלום פרעה שהחלומות הולְכִים אַחַר הפה (ברכות נה, ב).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טז) "בלעדי." ר"ל החלום הוא הודעה השגחיית מאלהים, וה' אשר שלח לך את ההודעה להודיע שלומך בחלום טוב, כן יודיע פתרונו להפותר יהיה מי שיהיה, ואם לא תהיה ההודעה על ידי תהיה ע"י אחרים, כי גם "בלעדי" בהכרח "שאלהים" בעצמו "יענה את שלום פרעה," להודיעהו את ההודעה משלומו שבקש להודיעהו:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויען יוסף לאמר וגו'. פי' השיבו למה שטען בתיבת לאמר כי הוא אומר לשמוע חלום לפתור, בלעדי לא היו כן הדברים, ומה שאמר הוא כי אלהים ימציא פתרונים לחלומות על יד בני אדם כמו שמצינו שכן אמר יוסף לשר המשקים ושר האופים (שם) הלא לאלהים פתרונים פי' לא יחסרו הפתרונים ואמר ספרו לי אולי ימצא פתרון ולעולם אינו מייחד עצמו לומר כי הוא מפשר חלומות, וכמו כן הוא אומר לו אלהים יענה וגו'. והוצרך לומר יענה שלום, נתכוון לומר לו שלא יקפיד אם יהיה פתרון החלום מגיד רעתו כי מה' מענה דבר ולא יקפיד לומר כי החלומות הולכים אחר הפה, ונתן טעם באומרו שלום פרעה כי המלך ישתנה בדבר זה, ולזה אם יגיד רע לא ממנו יצאו הדברים, וכמו כן הוא אומרו עתה אלהים יענה את שלום פרעה:

עוד ירצה באומרו אלהים יענה כי אין סדר אופן פתרונו כסדר פתרון בר הדיא (ברכות דף נו.) וכיוצא בו שיטה החלום לאשר יחפוץ אלא אמיתות משמעות הדברים, ולזה אמר אלהים וגו':