מ"ג בראשית לו ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיָת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחָתֵיהּ דִּנְבָיוֹת׃
ירושלמי (יונתן):	וְיַת בָּשְמַת בְּרַת יִשְׁמָעֵאל דַאֲסִיבָא לֵיהּ נְבָיוֹת אָחָהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בשמת בת ישמעאל" - ולהלן קורא לה מחלת (בראשית כח ט)? מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (מ"ש יז א): ג' מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו

"אחות נביות" - על שם שהוא השיאה לו משמת ישמעאל נקראת על שמו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ג] ג' הקב"ה מוחל להן וכו'. והטעם דכל אלו בריה חדשה הם, ומכיון דאינם בריה ראשונה - הקדוש ברוך הוא מוחל להם. ואלו שלשה דברים הם מחולקים; הנושא אשה - קודם זה היה פלג גופא, וכשנשא - הוא גוף שלם. ונשיא העולה לגדולה - קודם היה אדם אחד ועתה נחשב כמו הכלל, והוא יותר מאדם פרטי. וגר שנתגייר אדם אחר לגמרי. הנה השנוי שימצא באלו שלשה דברים. ולפיכך נמחלו עונותיו כי נעשה יותר שלם; וזה כי איש הנושא אשה כל אחד נקרא מתחילה חצי אדם, כי זכר בלא נקיבה פלג גופא מיקרי, ועתה גוף שלם בריה חדשה. גר שנתגייר כקטן שנולד דמי (יבמות דף כב.), והוא בריה חדשה. ועולה לגדולה בריה אחרת, דמתחלה לא היה נחשב רק יחיד, ואחר שהוא עולה לגדולה נחשב כמו הכלל. ואם תאמר למה לא כתב לך 'מחלת' בשאר נשואים, ולמה כתב כאן, ויש לומר דודאי היה לבת ישמעאל ב' שמות, והכתוב קור אותה אצל נשואיה "מחלת" (לעיל כח, ט) לומר כי מוחל עונותיה על ידי נשואים, ומדלא קראה בשם אחר דרשו כך:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל – וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ "מָחֲלַת" (בראשית כח,ט)? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל (פרק יז), שְׁלֹשָׁה מוֹחֲלִים לָהֶן עֲווֹנוֹתֵיהֶן: גֵּר שֶׁנִּתְגַיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן: לְכָךְ נִקְרֵאת "מָחֲלַת", שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו.
אֲחוֹת נְבָיוֹת – עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ (מגילה יז ע"א).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

ראו רמב"ן על בראשית לו ב

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות. באר בכאן כי שם העצם אשר לבת ישמעאל הוא בשמת ואם כן מה שנקראת מחלת במקום אחר (בראשית כח) ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות, הוא מחזק מדרש רז"ל שאמרו עשו נתן דעתו להתגייר, ושלשה מוחלין להן על כל עונותיהם, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ומוכיח מן הכתוב הזה שנקראת מחלת שנמחלו לו על כל עונותיו.

<< · מ"ג בראשית · לו · ג · >>