מ"ג בראשית לג טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֩שׇׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתָב בְּיוֹמָא הַהוּא עֵשָׂו לְאוֹרְחֵיהּ לְסֵעִיר׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְעֲבֵיד נִיסָא לְיַעֲקב וְתַב בְּיוֹמָא הַהוּא עֵשָו לְאָרְחֵיהּ לְגַבְלָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב ביום ההוא עשו לדרכו" - (ב"ר) עשו לבדו וד' מאות איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו אחד אחד והיכן פרע להם הקב"ה בימי דוד שנאמר (ש"א ל) כי אם ד' מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ – עֵשָׂו לְבַדּוֹ; וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ נִשְׁמְטוּ מֵאֶצְלוֹ אֶחָד אֶחָד. וְהֵיכָן פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים" (שמ"א ל,יז).

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה. וארבע מאות איש היכן היו? שמטו אחד אחד בפני עצמו; אמרו: לא נכוה בגחלתן. אימתי פרע להן הקב"ה? להלן, "ולא נותר מהם איש כי אם ארבע מאות איש אשר רכבו על הגמלים".