מ"ג בראשית יט לא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל־הָאָֽרֶץ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַרַת רַבְּתָא לִזְעֵירְתָא אֲבוּנָא סִיב וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמֵיעַל עֲלַנָא כְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרַת רַבְּתָא לִזְעֵירְתָּא אָבוּנָא סִיב וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמֵיעַל עֲלָנָא כְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא:
ירושלמי (קטעים):
וּגְבַר לֵית בְּאַרְעָא לְמִזְדַמְנָא לְוָותָן כְּנִימוּס כָּל אַרְעָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבינו זקן" - ואם לא עכשיו אימתי שמא ימות או יפסוק מלהוליד "ואיש אין בארץ" - סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול (ב"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אָבִינוּ זָקֵן – וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי? שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ יִפְסוֹק מֵהוֹלִיד.
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ – סְבוּרוֹת הָיוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם נֶחֱרַב כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית רבה נא,ח) .

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואיש אין בארץ: סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותאמר הבכירה — יתכן שהיתה לו אשה אחרת ומתה בתחילה. והבנות חשבו כי אש וגפרית היה בכל הארץ, כמבול המים:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותאמר הבכירה" - אמר רבי אברהם יתכן שהיתה לו אשה אחרת ומתה בתחילה ואין צורך כי "הבכירה" הפך "צעירה" כל גדול באחוה יקרא "בכור" וכל קטן ממנו צעיר לו והפרי הראשון בשנה יקרא "בכורים" וכן בכורי דלים (ישעיהו יד ל) המוקדמים בדלות שהם דלי הדלים וכן בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה (יהושע ו כו) וכן תרגם אונקלוס רבתא

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אבינו זקן" ולא יתאמץ. להרחיק נדוד אל ארץ אחרת: " ואיש אין בארץ לבא עלינו" אין איש בזה הגליל ראוי לבא עלינו כדרך כל הארץ שהמנהג הוא שלא תנשא האשה אלא להגון לה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לא) "ותאמר הבכירה אבינו זקן", ולא יוכל ללכת אל מדינה אחרת לגור שם, וגם אנחנו א"י לעזבו מפני זקנתו, ופה" אין איש לבוא עלינו", ובזה חששו שיכחד שם אביהן ע"י שלא יהיו לו בנים וילך ערירי וכמ"ש חז"ל שלש"ש נתכונו, וכ"ש למפרשים שחשבו שנעשה כליה בכל העולם והיה כונתם להקים מוסדות תבל:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(לא) אומרה אבינו זקן אין לו ענין, שאם הוא שאינו ראוי להוליד, אם כן איך אמרה ונחיה מאבינו זרע. אך אמרה, אם אומר

איש אין בארץ לבא וכו' ולא אומר אבינו זקן, הלא תענה אחותי אולי לא ירצה להשתכר, ובאיזה טענה נאמר לו שישתכר. על כן אמרה שני דברים. א. "אבינו זקן". ב. "ואיש אין בארץ" וכו'. מה שאמרתי "אבינו זקן" וכו', לכן (לב) "לכה נשקה" כו' שלא יהיה לו כמו זר בעיניו שנרבה להשקותו יין, כי נאמר שלהחזיקו כי זקן הוא אנו עושות, ומה גם אחר צער וטלטול. ועל מה שאמרתי "ואיש אין בארץ" וכו' אמרה "ונשכבה עמו", ולא לחיבת תשמיש כי לא נתמיד, רק "ונחיה מאבינו זרע" מציאות זרע, ודי לנו ולא יוסיף עוד לדעתנו:

או יאמר אל תאמרי אולי לא נתעבר ונעשה נבלה לבלתי הועיל, לזה אמרה "ואיש אין בארץ" כו' ועל ידי עשותנו על כוונה זו על קיום העולם, ודאי נצליח "ונחיה מאבינו זרע":

והנה לפי מה שנראה שחשבו שלא היו בני אדם זולת הן ואביהן בעולם. ראוי לשית לב למה עשו בערמה ולא אמרו לאביהן נחיה ממך זרע, כי אין זולתך לקיים העולם על ידו והוא יעשה. אך אפשר שאם כך יאמרו יקח אחת מהן ולא תעשה המצוה על יד השנית. וזהו אומרה "לכה נשקה" וכו' ועל ידי כן "ונחיה" - כלומר שנינו - "מאבינו זרע" - ולא אחת בלבד. ולמה שאמרו ז"ל (בראשית רבה נא יא) כי אין אשה מתעברת מביאה ראשונה אלא שהוציאו עדותן לחוץ, שהוא אצלי שהוציאו בידן דם בתוליהן הנקרא עדות שלא נטמאו. בזה יאמר "ונחיה" וכו', נעשה באופן שנחיה מאבינו זרע, שהוא על ידי הסרת בתולים

תחלה:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואיש אין בארץ. שהיו סבורות שנתכלה העולם כדור המבול.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כדרך. ב' במסורה כדרך כל הארץ. כדרך יום כה. גבי שליו מה כאן תשמיש המטה אף להלן וזהו מה שאמרו ז"ל שנתאוו לעריות בשאלת השליו: