פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית ט ד

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּרַם בִּסְרָא בְּנַפְשֵׁיהּ דְּמֵיהּ לָא תֵּיכְלוּן׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם בִּשְרָא דְתָלִישׁ מִן חַיוּתָא חַיָא בִּזְמַן דִבְנַפְשֵׁיהּ בֵּיהּ אוֹ דְתָלִישׁ מִן חַיוּתָא נְכִיסְתָּא וְעַד דְלָא נַפְקָא כּוֹלָא נִשְׁמָתָא לָא תֵיכְלוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשר בנפשו" - אסר להם אבר מן החי כלומר כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר

"בנפשו דמו" - בעוד נפשו בו

"בשר בנפשו לא תאכלו" - הרי אבר מן החי ואף בנפשו דמו לא תאכלו הרי דם מן החי

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אך בשר בנפשו דמו — כן טעמו: אך בשר עם נפשו, שהוא דמו, לא תאכלו; כטעם "לא תאכל הנפש עם הבשר" (דברים יב כג), "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא" (ויקרא יז יד). וזאת הנפש המתנועעת והמרגשת היא הגוף:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך בשר בנפשו דמו" - כתב רש"י בעוד נפשו בו בשר בנפשו לא תאכלו הרי אבר מן החי ואף דם לא תאכלו הרי דם מן החי אם כן יאמר בשר בנפשו ודמו לא תאכלו וזה כפי הפשט איננו נכון ולפי המדרש איננו אמת שלא נצטוו בני נח אלא על אבר מן החי כדברי חכמים (סנהדרין נט) לא על דם מן החי כדברי רבי חנינא בן גמליאל (שם) אבל פירושו אך בשר בנפשו שהיא דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד)" אך בשר". בכ"ז לא התרתי לכם בשר בע"ח רק אם אינו חי עדיין שבזה יתעלה לגוף האדם. אבל לא תאכלו בשר עם נפשו דמו, אם נמצא הנפש בדמו שהדם הוא נושא הנפש החיונית שזה דרך רצח ואכזריות:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

כירק עשב וגו' אך בשר בנפשו. אדם הראשון שלא הותר בבשר תאוה וכו', אבל בני נח וכו'.

<< · מ"ג בראשית · ט · ד · >>