פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות במדבר


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־הָי֤וֹ תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ א֚וֹ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָֽׁהּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם מִהְוָה תִהְוֵי לִגְבַר וְנִדְרַהָא עֲלַהּ אוֹ פֵירוּשׁ שִׂפְוָתַהָא דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין אִתְנַסְבָא אִתְנְסִיבַת לִגְבַר וְנִדְרָהָא עֲלָהּ אוֹ פֵּירוּשֵׁי סִיפְתָהָא דְאָסְרַת עַל נַפְשָׁהּ בְּבֵית אִיבָהָא וְלָא בְטִיל אִיבָהָא עַד לָא אִתְנְסִיבַת וּמִדְאִתְנְסִיבַת לִגְבַר יִתְקַיְימוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם היו תהיה לאיש" - (נדרים סז א) זו ארוסה או אינו אלא נשואה? כשהוא אומר "ואם בית אישה נדרה" הרי נשואה אמור, וכאן בארוסה. ובא לחלוק בה שאביה ובעלה מפירין נדריה: הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב הרי זה אינו מופר, ואין צריך לאמר אם קיים אחד מהם.

"ונדריה עליה" - שנדרה בבית אביה, ולא שמע בהן אביה, ולא הופרו ולא הוקמו.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה" - על דעת רבותינו (נדרים עא א) יאמר "אם היו תהיה לאיש" - באשה הזאת אשר אסרה איסר בבית אביה בנעוריה ונדריה עליה, שלא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו, ושמע גם אישהּ בהן והפר את נדרה, כי גם הוא ישתתף עם האב בהפרת הנדרים.

וטעם "היו תהיה לאיש", שתהיה אליו בבית אביה ולא באה אל ביתו, והיא הארוסה, שגם היא יקראנה הכתוב "אֵשֶׁת רֵעֵהוּ" (דברים כב כד).

ולא ראו רבותינו לפרש שיפר הבעל לבדו לאשתו הנשואה הנדרים שהביאה מבית אביה אל ביתו, כנגלה מן הכתוב, שאם כן מה צורך שיחזור ויאמר (בפסוק יא) "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה"? בקודמין הוא מפר, בנדרים שבביתו לא כל שכן? והקבלה תכריע.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם היה תהיה לאיש ונדריה עליה - זו ארוסה. אתה אומר זו ארוסה, או אינו מדבר אלא בנשואה? כשהוא אומר ואם בית אישה נדרה - הרי נשואה אמורה; הא מה ת"ל ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה? זו ארוסה, דברי ר' יאשיה. ר' יוחנן אומר: אחת זו ואחת זו, לא בא הכתוב לחלק אלא רשותו; שכל זמן שהיא בבית אביה - אביה ובעלה מפירים נדריה. ניסת - אין האב מיפר את נדריה:

ונדריה עליה - נדריה שבאו עמה מבית אביה לבית בעלה. אתה אומר נדריה שבאו עמה מבית אביה לבית בעלה, או אינו אלא נדרים שנדרה ברשותו? אמרת ק"ו הוא: אם נדר שנדרה שלא ברשותו הרי הוא מיפר, ק"ו לנדר שנדרה ברשותו.

ד"א ונדריה עליה - נדרים שלא הוקמו ושלא הופרו. או אינו אלא נדרים שהוקמו ושהופרו? הרי אתה דן: הואיל והבעל מיפר והאב מיפר; מה האב אין מפר אלא נדרים שלא הוקמו ושלא הופרו - כך הבעל. ועוד ק"ו: ומה האב, שהרשות מתרוקנת לו, אין מיפר אלא נדרים שלא הוקמו ושלא הופרו - הבעל, שאין הרשות מתרוקנת לו, אינו דין שלא יפר אלא נדרים שלא הוקמו ושלא הופרו?! לא: אם אמרת באב, שאין מפר בבגר, לפיכך אין מיפר אלא נדרים שלא הוקמו ושלא הופרו - תאמר בבעל, שמיפר בבגר, לפיכך יפר כל נדר! לא זכיתי מן הדין - ת"ל אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו, על כרחך אתה מקיש את הבעל לאב: מה האב אינו מיפר אלא נדרים שלא הוקמו ושלא הופרו - אף האב אין מיפר אלא שלא הוקמו ושלא הופרו:

או מבטא שפתיה - אין ביטוי אלא שבועה, כענין שנאמר ויקרא ה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים:

<< · מ"ג במדבר · ל · ז · >>