מ"ג במדבר לב כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּנוֹ לְכוֹן קִרְוִין לְטַפְלְכוֹן וְחַטְרִין לְעָנְכוֹן וּדְיִפּוֹק מִפּוּמְּכוֹן תַּעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):
בְּנוּ לְכוֹן קוּרְיַין לְטַפְלְכוֹן וְדִירִין לְעַנְכוֹן וּדְנָפִיק מִפּוּמְכוֹן תַּעַבְדוּן:
ירושלמי (קטעים):
בְּנוּ לְכוֹן קִרְוִין לְטַפְלֵיכוֹן וְדִיכְוַן לְעַנְכוֹן וּמַה דִנְפַק מִפּוּמְכוֹן תַּעַבְדוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לצנאכם" - תיבה זו מגזרת (תהלים ח) צנה ואלפים כלם לג שאין בו אל"ף מפסיק בין נו"ן לצד"י ואל"ף שבא כאן אחר הנו"ן במקום ה"א של צנה הוא מיסודו של ר' משה הדרשן למדתי כן

"והיצא מפיכם תעשו" - לגבוה שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשובו והם קבלו עליהם עד התנחל הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו וכן עשו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לְצֹנַאֲכֶם – תֵּיבָה זוֹ מִגִּזְרַת "צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם" (תהלים ח,ח), שֶׁאֵין בּוֹ אָלֶ"ף מַפְסִיק בֵּין נוּ"ן לַצָּדֵ"י; וְאָלֶ"ף שֶׁבָּא כָּאן אַחַר הַנּוּ"ן, בִּמְקוֹם הֵ"א שֶׁל "צֹנֶה" הוּא. מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵּן.
וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם [תַּעֲשׂוּ] – לַגָּבוֹהַּ, שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר לַמִּלְחָמָה עַד כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק. שֶׁמֹּשֶׁה לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא "וְנִכְבְּשָׁה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ" (לעיל פסוק כב), וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם "עַד הִתְנַחֵל" (לעיל פסוק יח); הֲרֵי הוֹסִיפוּ לְהִתְעַכֵּב שֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. וְכֵן עָשׂוּ.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנו", ר"ל וא"כ אחר שאתם אין יכולים ללכת בכונה ראויה עד שתהיה המלחמה לפני ה' ותרצו ללכת כמו שאמרתם נחלץ חושים לפני בני ישראל, א"כ צריכים אתם להקדים תחלה לבנות ערים לטפכם ואח"כ גדרות צאן לצאנכם שיהיה העיקר עיקר והטפל טפל ואז והיוצא מפיכם תעשו, תוכלו לעשות כמו שיצא מפיכם שאמרתם ואנחנו נחלץ חושים

לפני בני ישראל דהיינו מלחמה טבעיית:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והיוצא מפיכם תעשו. הכוונה במאמר זה שלא יבינו שהחליט להם מאמר בנין הערים וגו' על כל פנים אלא תנאי הוא הדבר. או נתכוון להשיב למה שאמרו שאם יבנו ערי מבצר וישבו שם טפם שיתעכבו עד שינחלו ישראל נחלתם בארץ, לזה אמר והיוצא וגו' פירוש פרט זה אם לא הייתם אומרים אותו אין צורך בו למיחוש שיש בענין והיה די בעכבתכם שם עד תשלום שבע שני כיבוש ואין צורך להתעכב שם ארבע עשרה שנה, ולפי שאתם אמרתם כן היוצא מפיכם תעשו, ותמצא שלא התנה עליהם משה אלא עד שנכבשה ולא עד שנחלקה כאמור במאמר התנאים לומר שאין תנאי זה מעכב אלא לקיים היוצא מפיהם:

<< · מ"ג במדבר · לב · כד · >>