מ"ג במדבר לא ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִתְבְּחַרוּ מֵאַלְפַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל אַלְפָא לְשִׁבְטָא תְּרֵי עֲשַׂר אַלְפִין מְזָרְזֵי חֵילָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְבְּחָרוּ גוּבְרִין צַדִיקִין וּמְסָרוּן נַפְשְׁהוֹן מֵאַלְפַיָא דְיִשְרָאֵל אַלְפָא לְשִׁבְטָא תְּרֵיסַר אַלְפִין מְזַרְזֵי חֵילָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימסרו" - להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות טז) עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיִּמָּסְרוּ – לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָן שֶׁל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה הֵם חֲבִיבִים עַל יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְּמִיתָתוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר? "עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי" (שמות יז,ד); וּמִשֶּׁשָּׁמְעוּ שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה תְּלוּיָה בְּנִקְמַת מִדְיָן, לֹא רָצוּ לָלֶכֶת, עַד שֶׁנִּמְסְרוּ עַל כָּרְחָן (ספרי קנז; תנחומא ג).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

וימסרו: בעל כרחן לפי שאמר הקב"ה ואחר תאסף אל עמך, מדרש אגדה:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וימסרו מאלפי ישראל. דרשו רז"ל מלמד שנמסרו על כרחם מפני חבתו של משה, לפי שראו שפטירתו של משה תלויה בנקמת מדין.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימסרו" למשה מאת כל שבט ושבט:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לו ""וימסרו מאלפי ישראל", הנפעל מורה שנמסרו על ידי אחרים, ופי' בפי' א' שהיה בזה מסירת נפשם כי מדין היתה מדינה גדולה כמו שנראה מן נפש אדם ששבו, ורחוק מן הטבע שי"ב אלף יכבשו אותם והיה בזה מסירת נפשם, ור' נתן ס"ל שבא הנפעל כי בחרו לזה צדיקים שתהיה כוונתם לש"ש ובזה כ"א נחבא אל הכלים כמ"ש אפי' כל העולם

אומרים עליך צדיק אתה היה בעיניך כרשע ונמסרו ע"י אחרים שאמרו עליהם שהם צדיקים ור"א אמר שנמסרו על כרחם מפני שידעו שבזה תלוים חיי משה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

וימסרו מאלפי בני ישראל - מגיד הכתוב שהיו בני אדם צדיקים וכשרים, ומסרו נפשם על הדבר. רבי נתן אומר: אחרים מסרום: איש פלוני כשר - יצא, איש פלוני צדיק - יצא למלחמה. רבי אלעזר המודעי אומר: בוא וראה כמה חיבתן של רועי ישראל, שעד שלא שמעו שמיתתו של משה מעכבת למלחמה מדין מה כתיב בהן? שמות יז עוד מעט וסקלוני. מששמעו שמיתתו של משה מעכבת מלחמת מדין - התחילו מתחבאים, אעפ"כ נמסרו על כרחם, שנאמר וימסרו מאלפי ישראל:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וימסרו מאלפי ישראל -- שמסרו עצמן על קדושת השם להצלת ישראל:

<< · מ"ג במדבר · לא · ה · >>