מ"ג במדבר יא לא


<< · מ"ג במדבר · יא · לא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְרוּחָא נְטַל מִן קֳדָם יְיָ וְאַפְרַח שְׂלָיו מִן יַמָּא וּרְמָא עַל מַשְׁרִיתָא כְּמַהְלַךְ יוֹמָא לְכָא וּכְמַהְלַךְ יוֹמָא לְכָא סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא וּכְרוּם תַּרְתֵּין אַמִּין עַל אַפֵּי אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְרוּחָא דְעַלְעוּלָא נְפָקַת וּנְטָלַת בְּרוּגְזָא מִן קֳדָם יְיָ וּבְעָא לְמִשְׁטְפֵיהּ לְעַלְמָא אִילוּלֵי זְכוּתָא דְמשֶׁה וְאַהֲרן וּנְתֵיב בְּיַמָא רַבָּא וְאַפְרַח שַלְוֵי מִן יַמָא רַבָּא וּשְׁרָא עַל דֵין דִזְעֵיר בְּמַשְׁרִיָתָא כְּמַהֲלַךְ יוֹמָא לְצִיפּוּנָא וּכְמַהֲלַךְ יוֹמָא לְדָרוֹמָא וּכְרוּם תַּרְתֵּין אַמִין הֲוָה פָּרַח עַל אַנְפֵּי אַרְעָא וַהֲווֹ מְהַלְכִין בְּהוֹן עַד פְּרַתְהוֹן מְטוּל דְלָא יִלְעוּן בִּזְמַן מְכַנְשְׁהוֹן יַתְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויגז" - ויפריח וכן (תהלים צ) כי גז חיש וכן (נחום א) נגוזו ועבר

"ויטש" - ויפשוט כמו (שמואל א' ל') והנה נטושים על פני כל הארץ (יחזקאל כט) ונטשתיך המדברה

"וכאמתים" - פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות (ספרי) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיָּגָז – וַיַּפְרִיחַ, וְכֵן: "כִּי גָז חִישׁ" (תהלים צ,י); "וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר" (נחום א,יב).
וַיִּטֹּשׁ – וַיִּפְשֹׁט, כְּמוֹ: "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (שמ"א ל,טז); "וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה" (יחזקאל כט,ה).
וּכְאַמָּתַיִם – פּוֹרְחוֹת בְּגֹבַהּ, עַד שֶׁהֵן כְּנֶגֶד לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא טֹרַחַ בַּאֲסִיפָתָן, לֹא לְהַגְבִּיהּ וְלֹא לִשְׁחוֹת (ספרי צז).

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מן הים" מים סוף שהיה דרומי להם וזה כי עברו השלוים את הים מקצות הדרום:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לא) "ויגז שלוים ויטש על המחנה", כפי שבארתי בפי' בשלח (טז יג) שבעת שעלה השלו הראשון שכסה את המחנה לא היה אפשר שירד המן על המחנה, ונפל אז המן סביב המחנה כי השלו לא נמצא אז סביב למחנה, ובעת שנסתלק השלו הראשון התחיל המן לרדת על המחנה, שע"ז כתוב (למעלה ט) וברדת הטל על המחנה, ואין זה סותר למ"ש בפ' בשלח שהמן ירד סביב המחנה, כי זה היה בעת שכסה השלו את המחנה עיי"ש, ופה שמבואר שנפל השלו סביב המחנה דרך יום כה ודרך יום כה בהכרח שלא נפל השלו במחנה עצמה, שמ"ש ויטוש על המחנה מפרש סביבות המחנה לא בתוכה, וכן אמר (תהלים עח) ויפל בקרב מחנהו ומפרש סביב למשכנותיו לא בקרב ממש שא"כ לא היה מקום שיניח בו המן, אם לא שנאמר כמ"ש בספרי שלא נח השלו רק בצפון ובדרום והיה מקום להמן בצד מזרח ומערב:  

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ורוח נסע מאת ה'. מלמד שהיתה פורחת כגזים האלו של צמר ויגז שלוים מן הים יש אומרים הרגה בירידתה יותר ממה שהרגה באכילתה:

ויטוש על המחנה כדרך יום כה. כלפי צפון. וכדרך יום כה. כלפי דרום. ר' שמעון אומר: כדרך יום כה מלמעלן וכדרך יום כה מלמטן:

וכאמתים על פני כל הארץ. מלמד שהיתה פורחת ועולה על רום מן הארץ ב' אמות כדי שלא יהיו מצטערים עליהם בשעת לקיטתה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויגז. ב' במס' ויגז שלוים ואידך ויגז ראשו באיוב וזהו הוא שיא במדרש יותר ממשה שהרג בהם השליו ע"י אכילה הרג בהם ע"י ירידה ונפילה שנפל על ראשם כשם שנאמר באיוב ויגז ראשו והיה מתאבל על בניו שנפל עליהם הבית כך בכאן היו מתאבלים על אותם שמתו מנפילת השליו:

כתיב שלוים, וקרי סלוים שלוים לצדיקים וסלוים לרשעים שהיה להם כקוצים:

<< · מ"ג במדבר · יא · לא · >>