מ"ג במדבר יא כ


<< · מ"ג במדבר · יא · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְהוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
עַד יְרַח יוֹמִין עַד דִּתְקוּצוּן בֵּיהּ וִיהֵי לְכוֹן לְתַקְלָא חֲלָף דְּקַצְתּוּן בְּמֵימְרָא דַּייָ דִּשְׁכִינְתֵיהּ שָׁרְיָא בֵּינֵיכוֹן וּבְכֵיתוֹן קֳדָמוֹהִי לְמֵימַר לְמָא דְנָן נְפַקְנָא מִמִּצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
עַד יֶרַח יוֹמִין עַד דְתִפּוֹק סַרְיוּתָא מִנְחִירֵיכוֹן וְתֶהֱוֵי לְכוֹן לְרִיחוּק חוֹלַף דְקַצְתּוּן בְּמֵימְרָא דַיְיָ דְאִיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא בֵּינֵיכוֹן וּבְכִיתוּן קֳדָמוֹי לְמֵימָר לְמָא דְנַן נַפְקָנָא מִמִצְרָיִם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד חדש ימים" - זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואח"כ נשמתם יוצאה וברשעים הוא אומר הבשר עודנו בין שניהם כך היא שנויה בספרי אבל במכילתא שנויה חילוף הרשעים אוכלין ומצטערין שלושים יום והכשרים הבשר עודנו בין שניהם

"עד אשר יצא מאפכם" - כתרגומו די תקוצון ביה יהא דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף

"והיה לכם לזרא" - (ספרי) שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא

"את ה' אשר בקרבכם" - אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכם ליכנס לכל הדברים הללו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עַד חֹדֶשׁ יָמִים – זוֹ בַּכְּשֵׁרִים, שֶׁמִּתְמַצִּין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָתָן יוֹצְאָה; וּבָרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" (להלן פסוק לג), כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (צג). אֲבָל בִּמְכִילְתָּא (ויסע פרשה ד) שְׁנוּיָה חִלּוּף: הָרְשָׁעִים אוֹכְלִין וּמִצְטַעֲרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַכְּשֵׁרִים – "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם".
עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דִּי תְקוֹצוּן בֵּהּ"; יְהֵא דּוֹמֶה לָכֶם כְּאִלּוּ אֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִדַּאי, עַד שֶׁיּוֹצֵא וְנִגְעָל לַחוּץ דֶּרֶךְ הָאַף.
וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא – שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם (ספרי שם). וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי, שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב "זָרָא".
אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם – אִם לֹא שֶׁנָּטַעְתִּי שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, לֹא גָבַהּ לְבַבְכֶם לִכָּנֵס לְכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ (שם).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עד אשר יצא מאפכם: כתרגומו:

למה זה יצאנו ממצרים: שאמרתם זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים, ולפי שאתם כפויי טובה תלקו, ואילו הייתם מתאוים בשר ולא נתרעמתם על יציאת מצרים לא הייתם לוקים כל כך, כמו באשר תלונות שיש מהם שלא לקו:


ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיה לכם לזרא" שתאכלו ממנו עד שיוליד בכם מותר מחליא כמו שהעיד באמרו ובחורי ישראל הכריע: " למה זה יצאנו ממצרים" שהיו לנו שם מיני מאכל רבים לא מן בלבד:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט - כ) "לא יום אחד תאכלון", ולא לבד שתאכלו כי גם תתמידו לאכלו ימים רבים עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והגם שיהיה לכם לזרא שבזה בודאי סרה התאוה מכל וכל בכ"ז לא תתחרטו, וזה אות נאמן כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם שסבת החטא לא היה תאות הבשר רק התמוטטות השכל והאמונה בה' ובתורתו, ואף שכפי הנגלה מדבריכם בכיתם בעבור הבשר, אבל לפניו שהוא יודע תעלומות לב לפניו בכיתם לאמר למה זה יצאנו ממצרים, הוא יודע שעיקר בכיתכם היה על שיצאתם ממצרים ששם הייתם חפשים מעול תורה ומצות ונכנסתם במוסרת הברית לשמור את כל דברי התורה ומצותיה:  

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עד חודש ימים. בכשרים הוא אומר "עד חודש" כשמתמצים ומתמטים על מטותיהם ואח"כ היתה נשמתם יוצאה.

ברשעים הוא אומר "הבשר עודנו בין שיניהם", כיון שהיה נותנו לתוך שיניו היתה נשמתו יוצאה:

והיה לכם לזרא. שתהו מרחיקים אותו יותר ממה שהייתם מקרבים אותו:

יען כי מאסתם את ה'. אמר להם המקום מי גרם לכם לומר דברים הללו? שנתתי שכינתי ביניכם, שאלו סלקתי שכינתי מביניכם לא נכנסתם לתוך דברים הללו, לכך נאמר "יען כי מאסתם את ה'".

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לזרא. באל"ף שמצאו בו כל מיני טעמים חוץ מאחד והוא טעמו של לויתן (כי עין לא ראתה וגו').

לזרא בגי' לחלי מעים:

<< · מ"ג במדבר · יא · כ · >>