מ"ג במדבר יא יב


<< · מ"ג במדבר · יא · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
הֲאָב אֲנָא לְכָל עַמָּא הָדֵין אִם בְּנַי אִנּוּן דַּאֲמַרְתְּ לִי סוֹבַרְהִי בְּתוּקְפָךְ כְּמָא דִּמְסוֹבַר תּוּרְבְּיָנָא יָת יָנְקָא עַל אַרְעָא דְּקַיֵּימְתָּא לַאֲבָהָתוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
הָאֲנָא עַבְרִית וְחַשְׁחָשִׁית בִּמְעַיַי יַת כָּל עַמָא הָדֵין אִין בָּנַיי הִינוּן דְאַמַרְתְּ לִי בְּמִצְרַיִם טָעוֹן טוּרְחַנְהוֹן בְּחֵילָךְ הֵיכְמָא דְטָעַן פַּדְגוֹגָא לִמְיַנִיקָא עַד זְמַן דְיִמְטוּן לְאַרְעָא דִקְיֵימְתָּא לְאַבְהַתְהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
הַאֲנָא עֲבָרִית יַת כָּל עַמָא הָאִילֵן אִין אֲנָא יְלֵידַת יַתְהוֹן אֲרוּם תֵּימַר לִי סְבוֹל יַתְהוֹן בְּחוֹבָךְ הֵיךְ מַה דִסְבַל פַּדְגוֹגָא יַת מְיַנוֹקָא עַל אַרְעָא דְקַיֵימְתָּא לְאַבְהָתוֹי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תאמר אלי" - שאתה אומר אלי שאהו בחיקך והיכן אמר לו כן (שמות לב) לך נחה את העם ואומר (שמות ו) ויצום אל בני ישראל ע"מ שיהיו סוקלים אתכם ומחרפים אתכם

"על האדמה אשר נשבעת לאבותיו" - אתה אומר לי לשאתם בחיקי 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי תֹאמַר אֵלַי – שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ. וְהֵיכָן אָמַר לוֹ כֵּן? "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם" (שמות לב,לד), וְאוֹמֵר: "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם ו,יג); עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ סוֹקְלִים אֶתְכֶם וּמְחָרְפִין אֶתְכֶם (ספרי צא).
עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו – אַתָּה אוֹמֵר לִי לְשֵׂאתָם בְּחֵיקִי.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ילידתיהו: כמו ויקטן ילד את אלמודד הרי ילד את אחרים, ולפיכך יאמר וירשתם אותם, ילידתיהו שניהם בחירק, לפי שמפעל שלהם דומה כעין מפעיל אבל ישב שהוא בגוף האדם יאמר וישבתם, ישן וישנתם, כל דומיהן פתחין, וכן מן ירד וירדתם:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האנכי הריתי את כל העם הזה" - על דעת אונקלוס כמו על ברכות הורי (בראשית מט כו) כי האב יקרא הורה מפני שנותן ומזמין ההריון יאמר אם אני אביהם או אמם שילדתי אותם ובעלי הפשט אמרו בהפך האנכי אמם שהייתי הרה בהם ויולדת וכן ותהר את מרים ואת שמי (דברי הימים א ד יז) שהרתה וילדה אותם או אנכי אביהם שילדתיהו כמו ויולד נח (בראשית ו י) לאביך זה ילדך (משלי כג כב) וזולתם ואמר כאשר ישא האומן את היונק האב או האם ועל דעתי הכל מליצה באם וטעמו כמו האנכי הריתי את כל העם הזה ואנכי ילדתיהו והזכיר כן כי האשה תסבול צער גדול הבנים בזכרה מה שסבלה בהם מלידה ומבטן ומהריון ואמר "אומן" כי הוא אומן לא אומנת

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"האנכי הריתי" הנה האב יוכל להנהיג את בניו אף על פי שהם חלוקי הדעות וזה כי כולם חושבים אותו לאוהב שישתדל בכל כחו להטיב להם אבל אלה אינם בוטחים בי כלל וחושדים ומנסים לראות מה אעשה בעדם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב) "האנכי הריתי את כל העם הזה הגם אם אנכי ילדתיהו", ר"ל אף שאנכי ילדתיהו כי כל המלמד את בן חברו תורה כאלו ילדו ומצד זה חויבתי ללמד דעת ושכל וחכמה, אבל וכי אנכי הריתי אותם שאהיה כאב ואם שמחויבים לכלכלם גם בלחם ובשר, עד כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק שהוא מחויב לפרנסו גם במזונותיו וזה אינו מוטל עלי כלל.  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

האנכי הריתי וגו'. דִבר בסדר זה -יתבאר על פי דבריהם ז"ל (סנהדרין דף יט:) שכל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו, גם אמרו ז"ל (תיקונים ע') שכל נשמות עם בני ישראל דור המדבר היו ענפי נשמתו של משה רבינו והוא היה להם לאב, לזה לא אמר: ״האב אני לעם הזה״ או ״אם בני הם״, כי כן הוא כפי האמת שהוא היה אב לנשמותם, ונקראים ״בניו״ גם כן לצד שלמדם תורה, אלא האנכי הריתי - פירוש: כנגד צד היותם ענפיו אמר: מה בכך? כיון שלא הורה גבר מהם לא יתחייב בטיפולם; וכנגד שנקראים ״בניו״ לצד שלמדם תורה, אמר: אם אנכי ילדתיהו, כי דוקא בן הבא דרך לידה, לא הבא מאמצעות לימוד תורה: עוד נתכוון בכפל הריתי וילדתיהו לומר שהמשא שעליו של העם הוא כמשא של אב ושל אם יחד שדומה לבן שילדתו אמו ומתה שהאב יעשה מעשה האב והאם, ואולי גם כן שרמז לב' זמנים שחייב האב לישא עול הבן, הא' הוא דבר תורה שהוא עד בן שש עד בן שבע (כתובות דף סה:), והב' מדברי סופרים עד בן י"ג שנה (שם מט ב) והגם שעדיין לא תקנו חז"ל תוספת זמן זה, הוא ענין מושכל לדעת אנוש ומכל שכן משה שהיה נביא, ותמצא שאמרו רז"ל (יומא דף כח:) קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין הגם שעדיין לא תקנום כמו כן ידע נביא ה' מתקנת חז"ל, ואמר על ב' הזמנים האנכי הריתי כנגד חיוב התורה, אם אנכי ילדתיהו כנגד חיוב דבריהם, ופירוש תיבת ה"א של האנכי היא ה"א ההנחה פירוש שמתרצה משה להתחייב במה שחייב האב לבן ואפילו חיוב של דבריהם ואף על פי כן הנה אלה אנשים גדולים המה למעלה מזמן הקצוב ולמה אתה אומר אלי שאהו בחיקך לאדם גדול בשנים לו יהיה שהם בני הריני פטור מהם, ועוד חוזר וטוען לו יהיה שידון בהם דין קטן לצד שהם מושללים בהשגת המזון ודינם כקטן אף על פי כן לא מתחייב לעשות מה ששואלים ממני לתת להם בשר, והוא אומרו מאין לי בשר פירוש בשלמא אם היו שואלין מזון הצריך יתחייב מדין אב אבל הם שואלין מותרות, ועוד הגם שהם מותרות אם היה לו על האב לשעשע בנו כפי יכלתו אבל מאין לי וגו':

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו? והיכן דבר לו כן? בשעה שאמר לו שמות לב לך נחה את העם אל אשר דברתי לך. לפיכך הדבר תלוי בך. או לא תלוי בך? ת"ל וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל. אמר להם: היו יודעים שסרבנין וטרחנין הם! אלא על מנת שתקבלו עליכם שיהו מקללים אתכם, וסוקלים אתכם באבנים!

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

האומן. תגין על הה"א שבחמשה דברים אב זוכה לבניו ואלו הן בנוי, בכח, בעושר, בחכמה, בשנים. בנוי שנאמר יראה על עבדיך פעלך והדרך על בניהם. בכח שנאמר גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך. בעושר שנאמר נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה. בחכמה שנאמר תחת אבותיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ וכתיב לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך. בשנים דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה. וכשם שהוא זוכה להם כך מחייב אותם בחמשה דברים חילופם דכתיב יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר להם. זב תחת הכח שהזיבות מתשת הכח. ומצורע תחת הנוי כי הצרעת מגונה על הבריות. ומחזיק בפלך בור שאין בו חכמה. ונופל בחרב קצר ימים. וחסר לחם זה עוני תחת העושר נמצא שהצדיק מזכה לבניו בחמשה דברים והחייב מחייב לבניו בה' דברים חילופם:

<< · מ"ג במדבר · יא · יב · >>