מ"ג במדבר יא ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמַנָּא כְּבַר זְרַע גִּדָּא הוּא וְחֶזְוֵיהּ כְּחֵיזוּ בְּדוּלְחָא׃
ירושלמי (יונתן):
חֲבַל עַל עַמָא דְמֵיכְלֵיהוֹן לְחֵים שְׁמַיָא וּמִתְרַעֲמִין דְמַנָא דְמוּיֵהּ כִּזְרַע כּוּסְבַּר חֲזוֹר כַּד נָחִית מִן שְׁמַיָא וְכַד הֲוָה קַדִישׁ חֵיזְוֵיהּ הֵי כְּחֵיזוּ בִּידַלְחָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמן כזרע גד" - מי שאמר זו לא אמר זו ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב"ה הכתיב בתורה והמן כזרע גד וגו' כלו' ראו באי עולם על מה מתלוננים בני והמן כך וכך הוא חשוב

"כזרע גד" - עגול כגידא זרע קוליינד"ר

"בדלח" - שם אבן טובה קריסט"ל

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד – מִי שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. יִשְֹרָאֵל אוֹמְרִים: "בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" (פסוק ו), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכְתִּיב בַּתּוֹרָה: וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד וְגוֹמֵר; כְּלוֹמַר: רְאוּ, בָּאֵי עוֹלָם, עַל מַה מִּתְלוֹנְנִים בָּנַי; וְהַמָּן כָּךְ וְכָךְ הוּא חָשׁוּב (ספרי פח).
כִּזְרַע גַּד – "עָגוֹל כְּגִדָּא" (יומא ע"ה ע"א), זֶרַע אליינדר"א [aliendre = כוסבר].
בְּדֹלַח – שֵׁם אֶבֶן טוֹבָה, קריסט"ל [cristal = בדולח‏[2]].

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

והמן כזרע גד הוא ומראהו כמראה הבדולח: כלומר נראה קשה ויבש ולכך היו אומרים נפשנו יבשה כאדם שאוכל חיטים יבשים, ואם כן למה חרה אפו של הקב"ה כאמור לפנינו, ועתה מפרש טעם של חרון אף שהרי כשטחנו ברחים או דכו במדוכה אז והיה טעמו כטעם לשד השמן אז מתחלף טעמו שהיה מתחילה מתוק כצפיחית בדבש, כזתים ואגוזים קודם טחינה אבל לאחר טחינה או כתישה במכתשת אז והיה טעמוף נעשה עתה טעמו כליחלוח של שמן ובשר שמן, כמו שמן זתים ואגוזים לאחר טחינה שנתחלף טעמן ולפיכך וישמע ה' ויחר אפו שכשרוצים טוחנים אותם ונעשה כשמן ואין מאכלם יבש, כאן כתב והיה טעמו שמתחלף טעמו הראשון אבל בפרשת בשלח כתב וטעמו כצפיחית בדבש שזה הוא טעמו קודם שיש בהם טעם שמן:


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז) "והמן", שב להודיע שני הענינים אשר היה במן אשר בעבורו נחלק העם בתאוה זו לשתי כתות, שהמן מצד עצמו לפי תכונת המקום אשר ירד משם כזרע גד הוא, שזה מורה אם על דקות חמרו היותו כזרע גד הדק מאד ולא היה צריך טחינה ובשול ושאר תקוני המאכל, ואם על השפע הרוחנית שנמצא בו מצד ענינו הרוחני דרשו חז"ל כזרע גד שמושך לבו של אדם כאגדה, שמבואר שהאגדות יש בהם פנימיות וסודות נעלמים אשר כוונו להסתירם מן ההמון, ועל היותו מוכן להתהפך לכמה גוונים אמר ועינו כעין הבדלח, כמו שהבדלח בהיותו גשם ספירי יתראו בו כל המראות המקבילות אליו, כן היה המן מוכן שימצאו בו כל הטעמים שכוונו אוכליו לטעום בו. אולם כ"ז היה רק לצדיקים, אבל:


 

<< · מ"ג במדבר · יא · ז · >>


  1. ^ חסר בדפוסים המדעיים (ברלינר, שעוועל).
  2. ^ חסר בדפוסים המדעיים (ברלינר, שעוועל).