מ"ג איוב לט ל

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):

ואפרחו [ואפרחיו] יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):

ואפרחו [וְאֶפְרֹחָיו] יְעַלְעוּ דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־דָ֑ם
  וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעלעו" - ואינן אלא כפי מדת בלעו דם ומים ונראה כבולע הרבה כאומר על על וכן בלשון חכמים בהשקאת סוטה (סוטה כ ע"א) מערערין אותה ומשקין אותה על כרחה וכן זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו) ל' קריאת גרון דומה לכך ולפי הדרך דבר הנביא

"ובאשר חללים שם הוא" - לאכול ורבותינו דימו כל ענין זה באהרן בפסיקתא דאחרי מות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואפרוחיו", והטרף מזומן לפניו תמיד, "ואפרוחיו יעלעו דם" והוא נמצא תמיד במקום שיש חללים לחפור אוכל משם, ובזה הראה לו השגחתו על כל מין, הן במזונו, הן בהריון ולידה, הן במקום מעונו, הן העוף בהטלת ביציו, ובנסיעתו בימי החורף, ובמעופו לגבהי שחקים, וכ"ש שיש השגחה פרטית על האדם הנעלה מכולם והמוכתר בכתר השכל והנברא בצלם אלהים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואפרחיו" - ובעבור זה מצוי לו האוכל עד שאפרוחיו יבלעו דם ממה שיביא להם

"ובאשר" - ובמקום אשר ימצא בה חללים שם הוא לאכול בשר ולשתות דם כי למרחוק יביט ואין דבר נעלם ונכסה מעינו וכאומר הנה כל אלה בהשגחתי ואיך תשפוט שאינני משגיח בשפלים (העולה מהמענה ההיא כי יוכיחנו אלוה לומר איך ערבה לבך לגשת להרהר אחרי האם תבין כל מעשי אף יספר הנפלאות אשר לא יתכן לחשוב שבא מצד המערכה אבל בהשגחה המה ובהיות כן אין לכחש בתח"ה עם שהוא מנגד להטבע וכלה א"כ תלונתו בדבר הגמול והעונש כי אז יקבל כ"א כמפעלו ויוסף לספר מעשיו הנוראים באמור לו ומדוע א"כ לא תירא מלהרהר אחרי וישיב לו עוד שלא בצדק שפט שאינני משגיח בשפלים כי לא כן הוא כי משגיח אני בכל דבר אף בבע"ח ויספר אופן ההשגחה בהם)

מצודת ציון

"ואפרוחיו" - כן יקראו העופות בקטנותם כמו אפרוחים או ביצים (דברים כב)

"יעלעו" - יבלעו כמו ושמת שכין בלועך (משלי כג)

<< · מ"ג איוב · לט · ל