מ"ג איוב כב כט


<< · מ"ג איוב · כב · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־הִ֭שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה
  וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי השפילו ותאמר גוה" - ואם רואך דורך שפל תאמר בהבטחה להגביהו ויגבה

"ושח עינים" - בצרה הבאה (אליו) בעונו

"יושיע" - אותו אלוה בידך ובתפילתך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי השפילו" - אם תראה אנשים אשר הושפלו עד עפר תוכל לומר בהבטחה שיבא להם גדולה ורוממות כי המקום ישלים מאמריך

"ושח" - מי שעיניו כפופות בעבור הצרות יושיע המקום בתפלתך 

מצודת ציון

"גוה" - כמו גאה בחלוף אל"ף בוא"ו וענינו גדולה ורוממות כמו היגאה גומא (לעיל ח)

"ושח" - ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם (ישעיהו ב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי השפילו", עד עתה דרכיך השפילו את עצמם, שהיו הולכים בעניני העולם השפל וענינים בשריים ושפלים, ועתה "תאמר גוה", תגביה אותם לענין נשגב רוחני שמיימי אלהי, כי תסור את מעטה החומר ותאוותיו והנפש תגביה עוף, כי ע"י שתמעט תאוות הגוף וגאותו ותהיה "שח עינים", בל תגביה עיניך אל עניני עוה"ז המדומים, ה' "שח עינים יושיע" בתשועה הרוחנית:

ביאור המילות

"גוה". מענין גאוה והתנשאות, ויל"פ שהוא פי' למ"ש ותגזר אומר ויקם לך, שתגזר על דרכך אשר השפילו ותאמר גוה, שתצוה שיגביהו דרכך ויצליחו, ויקם ה' לך ושח עינים יושיע. ובזה על דרכיך נגה אור:
 

<< · מ"ג איוב · כב · כט · >>