מ"ג איוב יא יא


<< · מ"ג איוב · יא · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא
  וַיַּרְא־אָ֗֝וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן" - שהם עושים ימים ושנים ודומה כמי שלא יתבונן (יתבוננו) כי מאריך אפו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי הוא ידע" - ר"ל אם לפי דעת האדם ישוו כולם בדבר המעל הוא על כי אינו יודע שיעור הכנת כ"א ואחד אבל המקום ב"ה יודע הוא אנשי שוא ר"ל מי הם אשר מעלו בשקר כי הבינו המעל ושקרו בעצמם לעשותה מתאות הלב ומי הוא אשר ראה און בלבו וטעה במחשבתו לומר שאין כאן מעל אולם יכול היה לעמוד על האמת כי שיעור הכנתו היתה מרובה אבל קצר בחכמה ויודע מי הוא אשר לא יתבונן כלל כי צפון לבו משכל ועשה העמל מחסרון הדעת ועל כולם יביא במשפט ולפיהן ישיב משפט לכ"א לפי הראוי לו כי באמת לא ישוו בדבר המעל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"ידע מתי שוא וירא און". ר"ל שידע תכונת האדם שנוטה לשוא, וגם ראה האון עצמו, האון הוא דבר פעל ונראה בחוש, אבל תכונת השוא שהוא בכח הנפש לא שייך בו ראיה רק ידיעה.

"יתבונן", ההתפעל מורה שמחפש להבין ע"י דרכי ההיקש והתבונה, ויל"פ שרואה האון בלי יצטרך להתבונן ולחקור עליו, כי בסקירה אחת הכל סוקר:
 

<< · מ"ג איוב · יא · יא · >>