מ"ג איוב יא טז


<< · מ"ג איוב · יא · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־אַ֭תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑ח
  כְּמַ֖יִם עָבְר֣וּ תִזְכֹּֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עמל תשכח" - וכל עמל היית שוכח "וכמים עברו" - וחלפו כן יהיה לך כל זכרון עמל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עמל תשכח" - העמל שהיה לך תשכח בעבור רוב הטובה ורק מעט תשאר בזכרונך כמים העוברים ממקומם אשר זכרונם ישאר מעט בלב האנשים ולזה ירום לבך ולא תלך עוד שחוח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אתה", באר לו עוד דבר חדש, שיצוייר צדיק אובד בגופו, ובכ"ז אין זה עול בחק האל, כי היסורים הבאים בעולם המוחש והנוגעים אל הגוף אינם יסורים אמתיים, ואבדת הגוף אינה אבדה, כי עקר האדם היא הנפש המתלבשת בגוף, והיא תזדכך ע"י היסורים לשוב למעונה ולקבל גמולה בעולם הנצחי ששם עקר הגמול והעונש, ועז"א כי "אתה עמל תשכח", דייק במלת אתה, על עקר עצמותו שהיא נפשו הרוחניות שהוא עקר האדם, ועת תפשט את שמלת החומר מעליה תשכח את העמל והיסורים שסבל הגוף, ובהפך "כמים עברו תזכר", תזכור את העמל והיסורים כמו שזוכרים את המים אשר עברו וישטפו את האדמה, שהגם שבעת השטף היא רעה גדולה בכ"ז לשנה הבאה יזכרו זאת לטובה, כי המים ישמינו האדמה וירטיבוה לעשות פרי תבואה, (כמ"ש חז"ל בפרק הרואה שמברך על הרעה מעין הטובה אם שטפה שדהו דאע"ג שהיא רעה עכשיו היא טובה לאחר זה דמסקי ארעא שרטון), כן היסורים שהיה לך בעוה"ז יהיה לטובה בחיי הנשמות:

 

<< · מ"ג איוב · יא · טז · >>