מ"ג איוב ה כו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר
כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃

רש"י

"תבא בכלח אלי קבר" - שתנצל מן הדבר ובכלח אין סמך במקרא להבין מליצתו ולפי ענין המליצה יפתר וילמד מעניינו שהוא ל' גמר בישול התבואה כשבישלה כל צורכה ורז"ל פירשו בכלח בגימטריא ששים שנה "כעלות גדיש" - כאשר נסתלק הגדיש מן הקרקע בעתו

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"תבוא בכלח" - בעת הזקנה תבוא אל הקבר כמו שמסלקין את הגדיש מן השדה בעת שנתייבש כל צרכו כן תסולק מן העולם בעת ימלאו ימיך

מצודת ציון

"בכלח" - עת זקנה וכן עלימו אבד כלח (לקמן ל)

"אלי קבר" - אל קבר

"כעלות" - ענין סלוק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב)

"גדיש" - כרי מן עמרי תבואה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"תבוא בכלח אלי קבר, כגדיש אשר יעלוהו בעתו", בעת ישא אלומותיו:

ביאור המילות

"כעלות גדיש", היו מציירים הקבר כגדיש, לרמז שנדמה לתבואה שאחרי נקצרה מגבבים גדיש ליבשה, ואז יכניסוה לגורן לדוש, כן שם יתיבשו ויתפרדו חלקים הלחים ואז היה ליקוט עצמות, וז"ש תבא בכלח, היינו עם הלחות, ועז"א (לקמן כ"א) והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד:

<< · מ"ג איוב · ה · כו · >>