לשון חכמים/חלק ב/מח

למי שאכל בשר טרפה במזיד

ואגב אורחאי אזכור תיקון לאוכל בשר טריפה במזיד והוא חלוש מאד ואינו יכול להתענות תעניות מרובים שיתענה ג׳ ימים כנז״ל, ובכל יום יאמר בודוי באות אל״ף אכלתי בשר טריפת ועברתי על הכתוב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו ונכשלתי ופגמתי ברע שברפ״ח ניצוצין דקליפת נוגה שנטרפה מן הכלב הרע שבקליפ השהוא סוד ב״ן וגם פגמתי ברפ״ח ניצוצין דקדושה שנטרפו ויצאו לחוץ עם הכלים של המלכים שנתקנו בסוד כי הוא טרף וירפאנו ובסוד טרף נתן ליראיו, ויסיים הודוי, ובכל יום מן ג׳ ימי התענית יקח בידו רפ״ט מטבעות של קרוש א׳ לפחות ויאמר בקשה זו.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ אשר חטאתי עויתי ופשעתי לְפָנֶֽיךָ שאכלתי בשר טריפה ועברתי על מה שכתוב בתורה וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ. ונכשלתי ופגמתי ברע שברפ״ח ניצוצין דקליפת נוגה שנטרפה מן הכלב הרע שבקליפה שֶׁהוּא סוד ב״ן ופגמתי ברפ״ח ניצוצין דקדושה שנטרפו ויצאו לחוץ עם הכלים של המלכים שנתקנו בסוד כי הוא טרף וירפאנו ובסוד טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִירֵאָ֑יו ועל זֹאת הייתי צריך להתענות רפ״ט ימים רצופים וְגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶֽיךָ שאיני יכול להתענות רפ״ט ימים רצופים, ועבדיך חכמי יִשְׂרָאֵל ז״ל תקנו לפדות בכסף כל תַּֽעֲנִית לכן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקוּבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ הפרשת ממון זה שבידי לצדקה כאילו התעניתי רפ״ט ימים רצופין וּכְאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בתיקון זה. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

ויעשה כפרה בתרנגול עליו והלימוד בלילה וביום יעשה כנז״ל ויעשה הקפות לתיבה בבית הכנסת שבעה פעמים ובכל פעם יקרא מזמור לדוד הבו לה׳ בני אלים וגו׳ ופסוק אחד מן אנא בכח וכו׳ והשי״ת יאיר עינינו באור תורתו ויתקננו בעצה טובה מלפניו לעיתשיל אמן כן יהי רצון (ע״כ נמצאו התיקונים):