לשון חכמים/חלק א/עה

תיקון למי שחבק ונשק את אשה ערוה

ישתדל להיות מחבק הס״ת בשתי ידיו להוציאו מן ההיכל עד התיבה לקרות בו בצבור בשבת ושני וחמישי וכשהוא הולך ומחבק הס״ת יאמר בהלוכו פסוקים אלו:

רֵאשִׁ֣ית חׇ֭כְמָה קְנֵ֣ה חׇכְמָ֑ה וּבְכׇל־קִ֝נְיָנְךָ֗ קְנֵ֣ה בִינָֽהסַלְסְלֶ֥הָ וּֽתְרוֹמְמֶ֑ךָּ תְּ֝כַבֵּ֗דְךָ כִּ֣י תְחַבְּקֶֽנָּה׃ תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃ ויכפול לאומרם ג״פ שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ ג״פ

וקודם שיחבק הס״ת להוליכו מן ההיכל לתיבה יאמר בקשה זו

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מוכן לחבק הס״ת להוליכו אל התיבה כדי לקרות בו בציבור. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שיהיה חשוב ומקובל ומרוצה לפניך חבוק זה שאני מחבק הס״ת לתקן אשר פגמתי וקלקלתי בחיבוק של איסור שעשיתי בעריות. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בסוד חיבוק העליון הקדוש. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

ובאותו היום אחר שיחזירו הס״ת להיכל וגומרים התפלה ויצאו הציבור יגש הוא אל מקום ארון הקודש ויפתח הס״ת וינשק הס״ת שבעה נשיקות באחורי הכתב כי על הכתב אין לנשק מפני חשש שידבק רוק מפיו על הכתיבה וקודם הנשוק יאמר בקשה זו.

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מוכן לנשוק הס״ת שבעה נשיקות. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שיהיו חשובים ומקובלים ומרוצים לפניך נשיקות אלו שאני נושק הס״ת לתקן אשר פגמתי וקלקלתי בנשיקות של איסור שנשקתי בעריות ועל ידי הבל היוצא מפי בנשקי ספר התורה ימשך שפע והארה גדולה מן הבינה לתפארת יִשְׂרָאֵל וימשך שבעה אורות מן תפארת יִשְׂרָאֵל לשבעה תחתונות של המלכות וישוב עַל־יְדֵי כן כבראשונה אִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ בחיבוק ונשוק והבל וככתוב: יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ וְנֶֽאֱמַר: חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃ (יכפול פסוק זה ז״פ) וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ וַתִּלְבַּשׁ בגדי מלכותה. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

ואז ינשק שבעה נשיקות לס״ת מאחורי הכתב כאמור לעיל.