לשון חכמים/חלק א/כג

בקשה לרבי עקיבה ליום הכפורים

אח״כ יאמר בקשות אלו מעומקא דלבא שאוג ישאג בלב נשבר ונדכא. והגם כי אנחנו רחוקים מן המערה שלו. אנחנו בטוחים כי קריאתנו תעלה ברצון ותגיע אל מקום קדושתו לעורר נשמתו הקדושה לעמוד להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בעדנו ובעד כל ישראל ויה״ר זכותו וזכו׳ תורתו יגן בעדינו תמיד אכי״ר.

קום סבא חסידא התנא הקדוש רבי עקיבה אתה מליץ טוב קום והמליץ טוב לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על בית ישראל. אשר בגלותם ודלותם ושפלותם ולחצם ודוחקם זה כמה מאות שנים קוראים בשם ה׳ ומאמינים בו ובתורתו. וכמה אלפים מסרו עצמם להריגה ולשריפה על קדושת שמו יתברך. וכמה עניים ואביונים יש בישראל שעוסקין בתורה ובמצות בכל יום תמיד. וכמה נערים וקטנים יש בישראל שהם עוסקים בתורה בהבל שאין בו חטא. יהושע בן גמלא תיקן שיכניס אדם את בנו לתלמוד תורה כבן שש כבן שבע. ועתה יש כמה זריזין בישראל שמכניסין את בינהם לתלמוד תורה קודם זמן זה. וכמה זקנים וזקנות יש בישראל שמשכימין ומעריבים בבתי כנסיות וחומדין ומתאוין ומצפין לישועת ה׳ בכל יום וכמה פסחים וסומין יש בישראל שבאים לבית הכנסת להתפלל ולשמוע דברי תורה. וכמה אנשים יש בישראל שעושין מצות ומעשים טובים בסתר. וכמה יש בישראל שלומדים תורה בהצנע. וכמה יש בישראל מתענים בהצנע. וכמה עניים יש בישראל שעושין כדברי המחמיר בהלכות ואף על פי שיש להם הפסד ממון בדבר. בנות יִשְׂרָאֵל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים. ועוד כמה חומרות קבלו עליהם בהלכות נדה. וכמה עניים יש בישראל שהם מכבדין השבתות וימים טובים ואף על פי שהם בדוחק ובצער. וכמה אוהבי שלום ורודפים אחר מצות יש בישראל וכמה וכמה יש שישראל ששמחים במצות המילה שמלין את בניהם לשמונת ימים ומכניסים אותם בבריתו של אַבְרָהָם אבינו ע״ה בשמחה ובחיבה.

קום חסידא קדישא קודש קודשים רבי עקיבה בן יוסף אתה אשר עלית לפרד״ס ונכנסת בשלום ויצאת בשלום. ועליך נאמר משכני אחריך נרוצה. ועליך נאמר א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ ועליך נאמר כל יקר ראתה עינו. ועליך נאמר ולי מה יקרו רעיך אל. ועליך נאמר ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים. אתה הצדיק אשר מסרת נפשך על קידוש השם ברצון טוב ויצאה נשמתך באחד ועלית במחשבה. קום לעורר הרחמים והתפלל לפני אָבִינוּ אָב הרחמים עלינו ועל וכל יִשְׂרָאֵל אחינו. קום להתפלל על ילדי בית יִשְׂרָאֵל יונקי שדים וגמולי חלב ותינוקות של בית רבן. קום והמליץ טוב לגלגל הרחמים הגדולים רחמים דעתיק יומין עלינו ועל כל ישראל. התחזק והתאמץ בתפלה ובתחנונים וקרא אל ה׳ שומע תפלה כי חנון ורחום הוא רב חסד ומרבה להטיב כַּכָּתוּב טוֹב־יְהֹוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃ התחזק התאמץ בתפלה למען יונקי שדים וגמולי חלב ותנוקות של בית רבן שלא חטאה. והם גלוים בנו ואנחנו תלויים במי שאמר והיה עולם קרא אל ה׳ בחזקה בזכות מעשיך הטובים ובזכות התורה אשר למדת ולימדת ובזכות מסירת נפשך אשר מסרת על קדוש השם ביום הכפורים (כיום הזה). ובזכות יסורין הקשים אשר סבלת ברצון יסורין הקשים אשר סבלת ברצון טוב. וקבלת דין שמים באהבה.

אשריך סבא חסידא רבי עקיבה אשר יצאה נשמתך באחד ועלית במחשבה. ושלום לך שלום על משכביך. שלום על נפשיך הקדושה והטהורה בצרור החיים צרורה. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אשריך שזכית ללכת בדרך תמים ואתה תשתעשע בעולם הבא. אשריך אשר זכית והצדקת את הרבים והורית את יִשְׂרָאֵל חוקים ומשפטים. אשריך אשר הרבצת תורה בישראל ולימדת תורה ברבים. אשריך שהעמדת תלמדים הרבה. אשריך שנמצא לך מלון טוב בשעת פטירתך מן העולם כסא וספסל ושלחן ומטה ומנורה שהיו ערוכים לך בתוך המערה. הרחמן ימהר עמידתך ויזכנו לראות פניך המאירים ומזהרים כזוהר הרקיע.

סבא חסידא אדונני התנא הקדוש רבי עקיבה קום חלה נא פני אל ויחננו כי בצרה גדולה אנחנו ודלונו מאד. הנה הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו לא אשחית בעבור העשרה. קום אתה וחביריך אתם עשרה הרוגי מלכות. אשר נהרגתם כולכם על קדוש השם יתברך ביסורין קשים. ועליכם נאמר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. קדמו וסדרו דברים לפני הקדוש ברוך הוא בתפלה ובתחנונים בעדנו ובעד כל בית ישראל. קומו ולכו אצל אבותינו הק׳ אַבְרָהָם יצחק ויעקב ואצל משה רועה נאמן ואהרן הכהן הגדול ופינחס ויוסף הצדיק ודוד מלך יִשְׂרָאֵל והכנסו בפתח הידוע לכם. ועמדו בתפלה בעבור כבוד השכינה אשר קינה (ל׳ קן לה) ירושלים חרבה ובית המקדש חרב וישראל בגלות תחת יד אדונים קשים. קומו לעורר רחמים הרבים לנו ולהמשיך חסדים גדולים לנו ולכל יִשְׂרָאֵל אחינו בכל מקום שהם ותחון זְכוּת אבות וזכות כל הצדיקים והחסידים. וזכות כל הישרים בלבותם אשר מסרו עצמן להריגה ולשריפה על קדושת הי״ת תמימותם וקדושתם ולימודם בתורה הקדושה וסודותיה וכל התיקונים והיחודים אשר יחדו למעלה. יגינו עלינו ועל כל ישראל. כי כולנו כאחד אנחנו וה׳ יתן אומר המבשרות צבא רב. קול מבשר מבשר ואומר. עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן. מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִך. זכר מורינו ורבינו התנא החסיד רבי עקיבה לברכה וטובה ולתחיה ולששון ולשמחה ולשלום ונפשו צרורה בצרור החיים והשלום יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃ שִׂמְח֬וּ בַיהֹוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃ א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה למען רחמיך וחסידך ולמען קדושת שמך. ולמען זְכוּת עבדך התנא החסיד רבי עקיבה אשר מסר עצמו ונפשו על קדושת שמך ביום הכפורים וסבל יסורין קשים ויצאה נשמתו באחד. ועלה במחשבה חלקו בחיים. ותחוס ותחמול ותרחם עלינו ועל כל עמך בית ישראל. וְיַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם הכפורים הַזֶּה וביום סליחת העון הַזֶּה. זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים. ותמחול ותסלח ותכפר לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאנו עוינו ופשענו לפניך ותשליך במצולות ים כל חטאתינו. ואתה בטובך תעורר רחמיך ונהיה נקיים מכל טומאה וזוהמא כמו שאמר עבדך התנא הקדוש החסיד רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל. לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם. אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם. וְאוֹמֵר מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה. מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וְנֶֽאֱמַר כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃ וְנֶֽאֱמַר: מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹֽא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא: יָשׁ֣וּב יְרַחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כׇּל־חַטֹּאותָֽם: תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם: