לשון חכמים/חלק א/ט
סדר הלמוד לכל ליל ראש חודש
עריכהבליל ראש חודש יאמר לסימנא טבא
לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְהֹוָה. אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃ ב״פ לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵ֩פֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכׇל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃ ואֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ג״פ וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחׇדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כׇל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לׇחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יוֹצְאִ֑ים והיו וְהָיָ֤ה פִרְיוֹ֙ לְמַאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃ וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי [שֵׁ֤שׁ] וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי [אָכָ֑לְתְּ] וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה (חודש פ׳) לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, ויהיו כל ימי החדש הזה (הוא חודש פ׳) ברוכים טובים ומתקנים. ותבשרנו בהם בשורות טובות. ותשמיענו בהם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה התחננו בהם חָכְמָה בִּינָה וָדָֽעַת מֵאִתְּךָ. ונהיה מדובקים בתלמוד תורה. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂינוּ. ותפתח לָֽנוּ וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל אחינו שַׁעֲרֵי אוֹרָה. שַׁעֲרֵי אהבה ואחוה. שַׁעֲרֵי ברכה. שַׁעֲרֵי בינה. שערי גדולה. שַׁעֲרֵי גילה. שַׁעֲרֵי דעת שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר. שַׁעֲרֵי הצלחה והרוחה. שַׁעֲרֵי ועד טוב. שַׁעֲרֵי ותרנות. שַׁעֲרֵי זכיות. שַׁעֲרֵי חדוה. שַׁעֲרֵי חכמה שערי חן וחסד. שַׁעֲרֵי חמלה. שַׁעֲרֵי חיים טובים. שַׁעֲרֵי טובה. שַׁעֲרֵי ישועה. שַׁעֲרֵי כלכלה. שַׁעֲרֵי למוד תורה לשמה. שַׁעֲרֵי מזון טוב. שַׁעֲרֵי נדיבות. שַׁעֲרֵי נעימות. שַׁעֲרֵי סמיכה. שַׁעֲרֵי עזרה. שַׁעֲרֵי עושר. שַׁעֲרֵי פדות. שַׁעֲרֵי פרנסה טובה. שַׁעֲרֵי צדקה. שַׁעֲרֵי צהלה. שַׁעֲרֵי צמח. שַׁעֲרֵי קרון פנים. שַׁעֲרֵי קוממיות. שַׁעֲרֵי רפואה שלימה. שַׁעֲרֵי רצון. שַׁעֲרֵי רחמים. שַׁעֲרֵי שלום. שַׁעֲרֵי שלוה.שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה. שַׁעֲרֵי תוֹרָה. שַׁעֲרֵי תְפִלָּה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. תּֽוֹדִיעֵני אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
אח״כ יאמר לשון הזוה״ק הזה המדבר בכבוד היום ומעלותיו. והוא מפוזר בזוה״ק אנה ואנה והוא לשון הזוהר ממש. ורק אנכי הברתי וסידרתי הדברים אחד אל אחד בעזה״י.
שלם טב לריש ירחא. שלם טב ליומא דסיהרא קדישא. שלם טב ליומא דמלכותא. שלם טב ליומא דמטרוניתא. שלם טב ליומא דעיקרא דביתא. שלם טב ליומא דעלמא דאתגלייא.
רישא דירחא. כמה וכמה חביב אנת ויקיר. בך הדרא מלכותא קדישא בעידן אצילותא. בך שני מלכים משתמשין בכתרא חדא. ואקרון שני מאורות הגדולים. בך אתוסף רבו יתיר למטרוניתא קדישא לקבלא ברכאן דילה על ידהא. בך שכינתא היא העולה דְּאִתְמַר עלה אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃ בך חדוותא יתירה לנשין דעמא קדישא. בך אכלין יִשְׂרָאֵל סעודתא לארקא ברכאן לגבי שכינתא.
בך חדאן עמא קדישא. ואשתארת שפחה בישא בחשוכא. בך אשתכיך אשא דגיהנם ולא שליט. בך חדאן יִשְׂרָאֵל דהא יִשְׂרָאֵל אחידי בסיהרא ואשתלשלו בשמשא עילאה ואתאחדו באתר דנהירא משמשא עילאה ומתדבקן ביה דִכְתִיב וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
בך אתדכיאת סיהרא לאתקרבא בשמשא. בך חדתותי סיהרא דנהיר לה שמשא בחדוותא דנהירו דעתיקא לעילא. בָּךְ כְּתִיב וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחׇדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ שקיל דא כדא. דכולא בחד דרגא סליקו. דא אזדווג בדא בחדוותא דדא בדא.
בך הוי שמושא דקדושה בקדושה. ואתנהיר סיהרא לאתחברא בשמשא. וְעַל דָּא כְּתִיב כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ שַׁ֜עַר הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים יִהְיֶ֣ה סָג֔וּר שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וּבְי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם הַחֹ֖דֶשׁ יִפָּתֵֽחַ׃ אתפתח ביומא דשבתא. ביומא דחדשא. לאתזנא עלמא מקודשי בך אתפתחת שושנה עלאה לקבלא ריחין ובוסמין ולירתא נפשין וענוגין לבנין קדשין.
בך אתקשר נפשא דצדיקייא בקשורא דרוחא די בין ריחי בוסמין דבגנתא דעדן דארעא ומתמן אזיל ושאט ואתקשר עם רוחא בנשמתא דצרירא בצרורא דחיי. ומתרויא ומתזנת מאינון זינין יקירין דהאי סטרא ודהאי סטרא. דִכְתִיב וְנָחֲךָ֣ יְהֹוָה֮ תָּמִיד֒. וְעַל דָּא כְּתִיב וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ. צחותא חד כד אתקשר ברוחא דבגינתא דלתתא. צחותא דלגו מן צחותא כד מתקשרן בנשמתא דלעילא בצרורא דחיי.
בך חדאן עמא קדישא וקורין את ההלל, בך קורין בספר תורה ומוספין חד על תלתא. בגין דאתוסף נהורא על סיהרא. בך מוסיפין עמא קדישא להתפלל תפלת מוסף. בך אתי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לאשגחא עלייה דישראל. לאסתכלא בההוא משכונא דאית ליה גבייהו דאיהו כסופא דיליה וישראל עמא קדישא חדאן בך ואמרי זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃
אח״כ יאמר שבח זה שהוא ע״ס אל״ף בי״ת ויכוין ר״ת ראש חודש לישראל רחל בסוד כונת ראשי חדשים לעמך נתת שהיא ר״ת רחל.
ראש חודש לישראל אדיר ומבורך.
ראש חודש לישראל אמיץ ומבורך.
ראש חודש לישראל אהוב ומבורך.
ראש חודש לישראל ברוך ומבורך.
ראש חודש לישראל בהיר ומבורך.
ראש חודש לישראל גדול ומבורך.
ראש חודש לישראל דגול ומבורך.
ראש חודש לישראל הדור ומבורך.
ראש חודש לישראל ותיק ומבורך.
ראש חודש לישראל זכאי ומבורך.
ראש חודש לישראל חביב ומבורך.
ראש חודש לישראל טוב ומבורך.
ראש חודש לישראל טהור ומבורך.
ראש חודש לישראל יפה ומבורך.
ראש חודש לישראל כליל ומבורך.
ראש חודש לישראל לבוב ומבורך.
ראש חודש לישראל מגן ומבורך.
ראש חודש לישראל נעים ומבורך.
ראש חודש לישראל סמוך ומבורך.
ראש חודש לישראל עליון ומבורך.
ראש חודש לישראל פתוח ומבורך.
ראש חודש לישראל צהוב ומבורך.
ראש חודש לישראל צדיק ומבורך.
ראש חודש לישראל קדוש ומבורך.
ראש חודש לישראל רב ומבורך.
ראש חודש לישראל שמור ומבורך.
ראש חודש לישראל שגיב ומבורך.
ראש חודש לישראל שלם ומבורך.
ראש חודש לישראל תמים ומבורך.