לקוטי עצות/מועדי ה'/ראש השנה

מי ששומע תקיעת שופר בראש השנה מאיש ירא וחרד, בודאי לא ידאג כל השנה מרעמים.

תקיעות ראש השנה הם בחינת התחדשות המחין, שהוא השכל והנשמה של כל אחד, שיזכה כל אחד לפי בחינתו להמשיך שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים.

על ידי תקיעת שופר נמתקין הדינים.

תקיעת שופר בראש השנה הוא בחינת התעוררות השנה, שמעוררין בני העולם מהשנה, שלא יבלו ימיהם בשנה, חס ושלום. ועל ידי שמעוררין אותם מהשנה נמשך הדבור בכח גדול, ועל ידי זה נמשך יראה גדולה, ועל ידי היראה נצולין מנאוף ומהבל היפי ומחן של שקר, וזוכין לאריכות ימים דקדשה, להאריך ולהרחיב כל יום מימי חייו שבא אחר כך בתוספות קדשה וטהרה, ועל ידי זה זוכין לעשירות גדול דקדשה, שעל ידו זוכין להתבוננות גדול מאד. וכל זה זוכין על ידי תקיעות שופר של ראש השנה אצל הצדיקי אמת שיודעין להמשיך כל התקונים האלה.

על ידי שנוסעין על ראש השנה לצדיקים אמתיים, על ידי זה נמתקין כל הדינים שבעולם, ואיך שיש איזה דין, הכל נמתקין על ידי זה, וזה צריכין בראש השנה, על כן נוסעין על ראש השנה דיקא. גם על ידי שבאין כמה נפשות ישראל להצדיק האמת על ראש השנה ונכללין יחד באהבה רבה, על ידי זה בא שמחה גדולה וחדוה רבה.

מה שהעולם נוסעים על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינים אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות, ואי אפשר לטהר ולקדש המחשבה אלא על ידי התקשרות לצדיקים. וראש השנה היא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר את המחשבות כדי להמתיקם, בשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה.

ראש השנה היא חסד גדול מאת השם יתברך (עיין בפנים בסי' א לק"ת).

מי שזוכה להתקשר ולאחז עצמו בשרשי נשמות ישראל, הוא יכול לעשות ראש השנה עין בפנים, בלקוטי תנינא, סימן א.

ראש השנה הוא בחינת תקון האמונה. כי על ידי גדל הקבוצים, שכל הקהלות קדושות מתקבצין יחד בראש השנה, בפרט כשמתקבצין אל צדיקי אמת, על ידי זה נתלקטין ונתקבצין כל לקוטי האמונה הקדושה ונתתקנת האמונה בשלמות; גם המחין מתנוצצים ונתתקנים בראש השנה. וכן בכל עשרת ימי תשובה נמשך על ידי התשובה שעושין אז התנוצצות המחין, שהם בחינת תפלין, חותם דקדשה, בחינת תקון הברית (עין 'תפלין'). וביום הכפורים, אז גמר תקון החותם דקדשה, שהיא תקון התנוצצות המחין. ובסכות ממשיכין שמחה, שהוא תקון המאכלים, שלא יקלקלו את החלום, שלא לבוא לידי טמאת קרי, חס ושלום, על ידי המאכלים. ובשמיני עצרת נמשך בחינת תקון המשפט, ועל ידי זה נצולין מפגם המקרה, חס ושלום, שבא על ידי דינים שאינם כשרים (עין 'ברית'). וכל זה נתתקן גם כן על ידי התלמידים שבאים לרבי אמתי, והעקר לבוא על ראש השנה, שאז תקון הכל, כנ"ל. גם בפרטיות, בראש השנה בעצמו, על ידי תקיעה תרועה שברים נתתקן כל הנ"ל, כי על ידי התקיעה זוכין לתקון האמונה, ועל ידי התרועה זוכין להמשיך קדשת התפלין, שהם התנוצצות המחין, ועל ידי השברים נמשך תקון החלום ותקון המשפט, להנצל ממקרה לילה בכל הבחינות כנ"ל.

בראש השנה צריכין להכריח את עצמו להתפלל בכח גדול ביותר, ולקשר תפלתו להצדיק האמת שהוא בעל כח גדול, שיכול להתפלל תפלה בבחינת דין, כמו שצריכין להתפלל בראש השנה; ועל ידי זה זוכה להוציא מהסטרא אחרא כל החיות שבלעה מקדשת ישראל, כל התפלות והרחמנות והדעת שבלעה, הכל מכרחת הסטרא אחרא להקיא ולהוציא מקרבה על ידי התפלה של הבעל כח הנ"ל. ועל ידי זה זוכין שיתרבה כבודו יתברך על ידי גרים שמתגירין. ועל ידי זה זוכין לנבואה ולאמונה הקדושה, ונתבטלין אמונות כזביות, וזוכין לחדוש העולם שלעתיד, שהוא בחינת בטול הטבע, שיתנהג העולם בבחינת ארץ ישראל על ידי השגחה ונפלאות לבד. ועל ידי זה זוכין לקול השיר והנגון שיתער לעתיד, שהוא עקר תענוג עולם הבא.

בימים הנוראים צריכים לבכות הרבה, והעקר הוא להיות בבחינת "נער בכה", שיסלק כל חכמתו ושכלו, ויבכה לפני השם יתברך על נגעי לבבו ומכאוביו שיודע בנפשו, כמו תינוק הבוכה לפני אביו; ועל ידי זה זוכין לאתרוג נאה, וכל מה שנמשך יותר לבחינת נער בוכה, זוכה לאתרוג נאה ביותר.

בראש השנה צריכין להיות חכם, שישמר מחשבתו, שיחשב רק מחשבות טובות, שייטיב השם יתברך עמנו ויתן לנו שנה טובה וכו'. וצריכין להיות שמח בראש השנה, גם צריכין לבכות בראש השנה.

בראש השנה ביום ראשון צריכין למעט בדבור מאד, ואדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר.

ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון (שם ריד).


נלקח מתוך:מוסדות תיקון המידות. אורכב 2007-07-02 ב Wayback Machine