לקוטי עצות/טלטול

טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים

א. עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר עַל־יְדֵי זֶה בָּא גֵּרוּשׁ וְטִלְטוּלִים (כב. א')

ב. קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא לַדֶּרֶךְ תִּתֵּן צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי זֶה לֹא יִהְיֶה עִכּוּב וָצַעַר בַּדֶּרֶךְ (לא, ד')

ג. כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל אָדָם הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְלִפְעָמִים מְתַקֵּן עַל־יְדֵי הַטִּלְטוּל פְּגַם הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי מְתַקֵּן הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם (מ)

ד. עַל־יְדֵי בִּטּוּל תּוֹרָה בָּא גָּלוּת (שָׁם)

ה. עַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין אֶת יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם מִכְּבָר אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר הִיא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (סא, ב')

ו. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא נָע וָנָד וּבָא לִפְעָמִים לִמְקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן בְּבָתֵּי רְשָׁעִים וַאֲפִלּוּ בְּבָתֵּי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכַיּוֹצֵא, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא (ח"ב. עו)

ז. כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר, שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה'. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ (נו)

ח. בַּדֶּרֶךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּטְבִילוֹת מִקְוֶה, כִּי מִקְוֶה מְסֻגָּל לְהִנָּצֵל מֵרוֹצְחִים (חיי"מ עבודה"ש ל)