לקוטי עצות/בנים

בָּנִים

א. תְּפִלָּה בְּכֹחַ הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים (מח).

ב. סֻכָּה הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים. (שָׁם).

ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים) (שָׁם).

ד. עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְקָרֵב אֲנָשִׁים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְבָנִים (נג).

ה. כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת וְיִהְיֶה נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד עַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא (לט). ו. גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר זִוּוּגְךָ בְּלֵיל־שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים (שָם).

ז. עַל־יְדֵי רַע־עַיִן לֹא יִזְכֶּה לְהַנִּיחַ בֵּן־זָכָר (נד).

ח. עַל־יְדֵי לְשׁוֹן הָרָע אֵין זוֹכֶה לְהַנִּיחַ בֵּן זָכָר (שָׁם).

ט. סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ קֹדֶם הַזִּוּוּג פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וְכֵן כְּשֶׁהַתִּינוֹק חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם, יֹאמְרוּ אָז גַּם כֵּן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם (קנא).

י. עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֵן עַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה בָּאָה הוֹלָדָה בְּנָקֵל. וְכֵן עַל־יְדֵי תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא שֶׁמַּחֲזִיקִין בְּמָמוֹנָם אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַל־יְדֵי זֶה הַהוֹלָדָה בְּנָקֵל (ח"ב ב').

יא. סְגֻלָּה לְמַקְשָׁה לֵילֵד, לוֹמַר מִזְמוֹר לְתוֹדָה (שָׁם ד').

יב. גַּם סְגֻלָּה לְמַקְשָׁה לֵילֵד, לַעֲשׂוֹת חֶסֶד הַרְבֵּה דְּהַיְנוּ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד (שָׁם ג').

יג. מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה וְיִלְמַד תּוֹרָה וְיַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, וְהַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְבָנִים (פא).

יד. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְבָנִים. אֱמוּנָה בְּגִימַטְרִיָּא בָּנִים (שיחות הר"ן לד).

טו. מְסֻגָּל יוֹתֵר לְבָנִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ אֶצְלוֹ לִהְיוֹת רָחוֹק מֵהֶם, דְּהַיְנוּ לִבְלִי לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם הַרְבֵּה וּלְשַׁעְשֵׁעַ אִתָּם בְּכָל פַּעַם. רַק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, רַק מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְחַנְּכָם בַּעֲבוֹדַת ה' כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְגַּדֵּל, אֲבָל לֹא לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָּהֶם הַרְבֵּה (שָׁם נט).

טז. עַל־יְדֵי שִׂמְחָה נִצּוֹלִין מִמִּיתַת בָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם סה).