פתיחת התפריט הראשי

מז - סכנה גדולה לומר תורה

סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה וְצָרִיך לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה שֶׁיּוּכַל לִשְׁקל בְּפֶלֶס דְּבָרָיו בְּאפֶן שֶׁלּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין כִּי אִם מַה שֶׁצָּרִיך לוֹ, לא יוֹתֵר וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכּל שׁוֹמְעִין כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר עִם כָּל זֶה לא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד רַק מַה שֶּׁצָּרִיך לְבַד וְכַמּוּבָא עַל פָּסוּק "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" : וַהֲלא כָּל הָעוֹלָם שָׁמְעוּ, אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע וְכוּ (זהַר יִתְרוֹ דַף סח) כִּי רַק שְׁמִיעַת יִתְרוֹ נֶחֱשָׁב לִשְׁמִיעָה, שֶׁנִּכְנַס בְּאָזְנָיו וּשְׁמִיעַת כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שְׁמִיעָה כְּלָל וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה בִּבְחִינָה זוֹ, אָסוּר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּשֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק לִשְׁמעַ תּוֹרָה בָּא עִמּוֹ גַּם הָרָע שֶׁלּוֹ דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַנִּבְרָאִים עַל יְדֵי עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְהֵם הַדּוֹחֲקִים אֶת הָעוֹלָם וְעוֹשִׂים בִּלְבּוּל וְדחַק גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה כִּי הָרָע הַנַּ"ל שֶׁל כָּל אֶחָד רוֹצֶה לְבַלְבֵּל וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו) : הַאי דֻּחְקָא דְּכַלָּה מִנַּיְהוּ הַיְנוּ מֵהָרָע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל וְאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת רוֹצִים גַם כֵּן לִינק מִן הַתּוֹרָה וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַמּוֹתָרוֹת דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר וּלְמַעְלָה מִמּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ זֶה בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וּמִשָּׁם יְנִיקָתָם וְזֶה בְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסָר לַחִיצוֹנִים כִּי יְנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִמּחַ הָאָדָם, כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ עַל כֵּן צָרִיך הֶחָכָם הָאוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָמָּנוּת הַנַּ"ל שֶׁלּא יִשְׁמַע שׁוּם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי מחוֹ וַהֲבָנָתוֹ שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּך לוֹ כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם וְדַע, שֶׁיֵּשׁ קְלִפָּה דַּקָּה, שֶׁסְּמוּכָה לְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁזּאת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה יְכוֹלָה לִינק אֲפִלּוּ מִגּוּף הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ אֲפִלּוּ אִם אֵין בָּהּ מוֹתָרוֹת וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָז בּוֹרַחַת אוֹתוֹ הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זְבָחִים קטז), שֶׁיִּתְרוֹ בָּא וְהָלַך לוֹ קדֶם מַתַּן תּוֹרָה כִּי יִתְרוֹ הוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁבּוֹרַחַת כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה יוֹתֵר מֵאֵימַת ראשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

http://breslev.eip.co.il/?key=224