לקוטי מוהר"ן רנז

רנז - כי תבא בכרם רעך

"כִּי תָבא בְּכֶרֶם רֵעֶך" וְכוּ (דְּבָרִים כ"ג) עַל פִּי מַעֲשֶׂה וְכוּ שֶׁהִנִּיחָה לוֹ אִמּוֹ צַוָּאָה שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְסָבְלוֹ לא יַנִּיחֶנּוּ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ וְאִם לָאו, יִצְטָרֵך לְעֵזֶר מֵהָרְחוֹקִים עַל הַקְּרוֹבִים אֶצְלוֹ וְכוּ (וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר) כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ זֶה הַמַּאֲכָל מַזִּיק לוֹ כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שׁרֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִיּוּת מִמֶּנּוּ כְּגוֹן הַסַּמִּים יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת מִמַּה שֶּׁהָאָדָם לוֹקֵחַ אוֹתָם לִרְפוּאָה וְכֵן הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת מִזֶּה שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל אוֹתָם וּמְקַבֵּל חִיּוּת מֵהֶם מִזֶּה יֵשׁ חִיּוּת לְהַמַּאֲכָלִים אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ אֵין לְזֶה הַמַּאֲכָל מִמִּי לְקַבֵּל חִיּוּת מֵאַחַר שֶׁאֵין הָאָדָם צָרִיך אֵלָיו וְהוּא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִנִּיחוֹ הָאָדָם לְתוֹך כְּלִי שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מְקַבֵּל חִיּוּת מִשָּׁם וְעַל כֵּן הַמַּאֲכָל מְבַקֵּשׁ לוֹ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וַאֲזַי הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַזִּיק לְהָאָדָם וּמֵחֲמַת זֶה נִצְטָרְפִין עִמּוֹ אֲפִלּוּ שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים וּמַזִּיקִים לוֹ וְזֶה: "וְאָכַלְתָּ כְּנַפְשְׁך שָׂבְעֲך", לא יוֹתֵר וְזֶה "וְאֶל כֶּלְיְך לא תִתֵּן" הַיְנוּ שֶׁלּא תּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּך שֶׁזֶּה דּוֹמֶה כְּנוֹתֵן לְתוֹך הַכְּלִי מֵאַחַר שֶׁאֵין צָרִיך לוֹ כַּנַּ"ל

http://breslev.eip.co.il/?key=527