לקוטי מוהר"ן צד
<< · לקוטי מוהר"ן · צד · >>
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים] זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ (תְּהִלִּים צ"ח) הָעִנְיָן הוּא כָּך, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה מ"ג) : "לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" דְּהַיְנוּ בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה לא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי וּ כְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כ"ה) : "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עַיֵּן שְׁלָ"ה מַסֶּכֶת תַּעֲנִית דַּף ס) בְּתוֹכוֹ לא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּתוֹכָם מְלַמֵּד שֶׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְצָא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא לְבוּשׁ וּ לְבוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא (שַׁבָּת קיג) נִמְצָא כָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם רַב טוּב וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם יֵשׁ לוֹ צַעַר, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ס"ג) : "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" אַך מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר הַחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא וְצָרִיך לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ רַב טוּב, צָרִיך לְדַבֵּר, יִהְיֶה כָּך כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ג) "בִּדְבַר ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְ הָאוֹתִיּוֹת הֵם צִמְצוּמִים, עַד כָּאן אוֹת א, עַד כָּאן אוֹת ת אַך בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדִּבּוּר גַּם כֵּן בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם צ"ו) : "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ" וְהַיְנוּ הַדִּבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת לְכָך נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה מ) : "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה דִּבֵּר" וְהַיְנוּ כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל אָז הַדִּבּוּר גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל יִהְיֶה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לז) : חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְחַיָּב לְתַקְּנוֹ וּמַהוּ הַתִּקּוּן ? הָעִנְיָן הוּא כָּך שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת נִמְצָא מַעֲלֶה אוֹתִיּוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִשְׁפָּע רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל אַך כֵּיצַד יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך ? הָעֵצָה הוּא כָּך, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּדְבַר מָה תֵּכֶף, יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת וּ מִן הָאֱמוּנָה הַזֶּה נַעֲשֶׂה זַיִ"ן, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ל"ג) : "וְכָל מַעֲשֵׂיהוּ בֶּאֱמוּנָה" וְ הָעֲשִׂיָּה הִיא שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְהָאֱמוּנָה הִיא הַשְּׁבִיעִית וְאַחַר כָּך יְצָרֵף אֶל הָאֱמוּנָה הַחָכְמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כ"ח) : "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיך" וֶ אֱלקֵי אָבִיך, הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (חֻלִּין יג:) שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא אֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר וְ"דַע, הִיא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל. וְ חָכְמָה הִיא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שְׁמוֹת ט"ו) : "אָז יָשִׁיר" שָׁר לא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, י עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה ו מהיּוּד וְהַזַּיִן הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה עַיִן כִּי ז פְּעָמִים י בְּגִימַטְרִיָּא ע וְעוֹד, הָעַיִן הוּא חָכְמָה, כִּי חַכְמֵי הַעֵדָה נִקְרָאִים "עֵינֵי הָעֵדָה" (בַּמִּדְבָּר ט"ו) וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת (שְׁמוֹת כ"ח) : "וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר", צִיץ, מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת (עיין זוהר ויקהל ריז ע"ב שלח קעה) כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ"ל בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה אָז, "וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם" הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים וְתַעֲלֶה אוֹתָם "קדֶשׁ לַה" וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת וּמֵאוֹתִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּרִים מַשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל וּ כְשֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת מֵהַדָּבָר אֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה אֶפֶס כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק, זָכַר חַסְדּוֹ זָכַר, לְשׁוֹן הַשְׁפָּעָה, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל אֲזַי יְצָרֵף, וֶאֱמוּנָתוֹ לְ בֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כ"ד) : "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה אֶפֶס אֶת, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵא עַד ת הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה יְשׁוּעוֹת אֱלקֵינוּ כִּי מֵהַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַב טוֹב לְיִשְׂרָאֵל וְזֶהוּ: "יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ", כִּי זֶה תַּעֲנוּגוֹ